חירותו של מי: הערות שוליים על חירות, פחד והקלפי
חירות של מי? ברגע שחירותו של אדם אחד מחייבת את כל הסובבים אותו לחיות בדריכות מתמדת, זו לא חירות. זו כפייה של פחד.
בפוסט החדש בבלוג אני מפרקת את המנגנון שהופך כוח לזהות, בוחנת את הפרטת הביטחון האישי בישראל, ומסבירה למה אסונות לא מזיזים מערכות פוליטיות עד שהכאב מתורגם להפסד בקלפי.












