
כמעט אולימפוס/ שושי בריינר
רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול
הזהות שלנו היא אף פעם לא קו ישר; היא זירה של התנגשויות בין מגדר, מעמד ואתניות. הארכיון הזה נולד מתוך הצורך לפרק את המובן מאליו ולבחון כיצד החברה מגדירה, מקטלגת ולעיתים מדכאת את הגוף ואת התודעה.

רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול

Feminasty של Erin Gibson הוא ספר פמיניסטי מצחיק, חד וכועס על פטריארכיה, MeToo, הפלות, סרטן

האפיפיורית יוהאנה לוקח אגדה ימי־ביניימית מפוקפקת על אישה שעלתה לכס האפיפיורות, והופך אותה לרומן היסטורי
מידלסקס של ג'פרי יוג'נידיס הוא רומן שאפתני מאוד, שמצליח להיות בעת ובעונה אחת גם סיפור
סיפורה של מרי, נערה בת 14, בת למשפחת איכרים ענייה, שנשלחת לעבוד בבית הכומר בתמורה
פחד של שטפן צוויג היא נובלה קצרה וחדה על אישה בורגנית אחת, אבל בתוכה רוחשת
גן עדן של ארנסט המינגוויי נראה תחילה כמו פנטזיה של חוף, אלכוהול, עושר ותשוקה, אבל
כאן נבחן את המפגש בין נשיות לבין מערכות של שליטה, היררכיה והכרעה. ספרים שמפרקים את הדינמיקה של הכוח, מהזירה הביתית ועד למסדרונות הפוליטיקה.

בעולם דיסטופי שבו נשים מאבדות את חירותן ונמדדות על פי יכולתן להרות, משמשת שלפרד כשפחה

שפילפוגל, שפילפוגל של מתן חרמוני הוא סאטירה פרועה, בוטה ומשעשעת מאוד על עולם האקדמיה, על

בין חרבות, בריתות ודם שנשפך במאה ה־15, התקיימה גם זירה אחרת, זירה נשית. שם נולדה
שתי השמשות של דדיקה של מגי אוצרי הוא רומן ביכורים מרשים, בשל וכואב, שבו סיפורה
מאוד מסקרנים אותי הקשרים בין סביבה אקדמית לספרות ולתהליך הכתיבה. היחסים האלה הולידו ספרים מצוינים
כיפה אדומה התחילה כסיפור שמלמד ילדות לפחד מן הזאב, לציית ולהבין שאם משהו קרה להן,
חביבה רוז, שחקנית תיאטרון בת 78, מסרבת לרדת מהבמה רק מפני שהחברה החליטה שנשים בגילה
מבט מצטלב על האופן שבו מוצא אתני ומעמד חברתי מעצבים את המציאות המקומית. ספרים שבוחנים את השברים והחיבורים בזהות הישראלית – מהפריפריה ועד למרכז הכוח.

ספר נפלא המתאר את קורותיהם של היהודים בשנות החמישים של המאה העשרים בבגדד. הסיפור נמסר

כשהחיים מתפרקים בגיל 51, אמזלג נאלץ להתבונן במראה ולראשונה לראות בה גם את אמא שלו.

ספר על דימונה, אבל לא על קיפוח.
ספר על זהות, אבל בלי סיסמאות.
רומן על גבר ירושלמי שאיבד את אשתו – ומאז הולך לאיבוד בעצמו. כתיבה משובחת, דמות
"קול צעדינו" הוא סוג של ממואר שמצד אחד נוגע בחייה של הסופר והקשר שלה עם
סיפורה של כלה שהתחרפנה וביום החתונה החליטה לבטל את החתונה. העלילה מתרחשת כולה מבלי שישמע
שחור מאת רינו צרור חוזר אל חייו של זוהר ארגוב באמצעות חמישה עשר ראיונות שנערכו
כאן מרוכזים כל הספרים והמאמרים שנקשרים למדף הזה: מגדר, גוף, מעמד, מוצא, מיניות, כוח, שתיקה והתנגדות. לא כולם עוסקים בזהות באותה דרך. חלקם עושים זאת במרכז העלילה, חלקם דרך סדק קטן בדמות, במשפחה, במדינה או בשפה.
אבל כולם שייכים לאותו מקום לא נוח שבו הספרות מפסיקה להיות רק סיפור, ומתחילה לחשוף מי רשאי לדבר, מי נדרש לשתוק ומי משלם את המחיר.

The Life of Barbie מאת Emily Aguiló-Pérez בוחן את ברבי כמוצר מסחרי, טקסט מגדרי וסמל

קורס קצר על שינה, חלומות והסיפורים שהתרבות בנתה סביבם: מהיפנוס ותנטוס, דרך היפהפייה הנרדמת, אליס,

אני שמחה שאמא שלי מתה הוא ממואר חד, מצחיק ומזעזע על ילדות שנבנתה סביב שליטה,

האפיפיורית יוהאנה לוקח אגדה ימי־ביניימית מפוקפקת על אישה שעלתה לכס האפיפיורות, והופך אותה לרומן היסטורי

Wolves and Werewolves in History and Popular Culture הוא קורס קצר על הדרך שבה התרבות

פחד של שטפן צוויג היא נובלה קצרה וחדה על אישה בורגנית אחת, אבל בתוכה רוחשת

רומן תל־אביבי בלי אליבי: שוק פנויים פנויות שמייצר תנועה במקום בית, נימוס במקום דאגה, ובושה

רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול

ספר שמבטיח מלכות, אך מתאהב שוב במלכים. אליסון ויר מתארת חמש מלכות פלנטגנטיות שנולדו לתוך

החוקים של הבנות מאת מיה יסעור הוא ספר התבגרות אוטוביוגרפי המתרחש בפנימייה בשדה בוקר של

זרים בבית של רונית מטלון הוא קובץ סיפורים שמביט הישר אל תוך הלב של הבית

גבר תל אביבי ממציא לעצמו דמות נשית למגזין נשים נוצץ, אבל במקום לגלות את "הנשיות
פוליטיקה של זהות אינה מסתיימת בזהות. היא גולשת אל הגוף, אל המשפחה, אל המדינה, אל הזיכרון ואל האלימות התרבותית שמעדיפה לקרוא לעצמה “סדר”. מכאן אפשר להמשיך למדפים קרובים, כאלה שמדברים עם הדף הזה, מתווכחים איתו, ולפעמים גם מחזיקים לו מראה לא מאוד מחמיאה.