ספרים שקראתי בעברית

📗 ספרים שקראתי בעברית

שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.

ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.
כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.

יומנו של מכשף/ רוני לונדון

הגעתי לספר כשעברית יצאו במבצע קידום לספר האודיו (האודיו של הספר הוא מה שמכונה אודיו סימנטי – שכולל הפקה שלמה של צלילים וקולות רקע כמו במציאות והם מלווים את הקריינים). פחות …

קרא עוד »
עטיפת הספר הנוסעת האחרונה מאת טל ניצן -הנוסעת האחרונה הוא סוג של מותחן המסופר מזווית ראיה קצת שונה: לא של החוקר, לא של הדמות המרכזית שבה עוסקת העלילה, אלא מנקודת ראיה של דמות אקראית הנקלעת לתוך הסיטואציה בעל כורחה.

הנוסעת האחרונה/ טל ניצן

הנוסעת האחרונה הוא סוג של מותחן המסופר מזווית ראיה קצת שונה: לא של החוקר, לא של הדמות המרכזית שבה עוסקת העלילה, אלא מנקודת ראיה של דמות אקראית הנקלעת לתוך הסיטואציה בעל כורחה…

קרא עוד »

The Lady in the Lake/ Raymond Chandler

אני ממש אוהבת ספרי בלש בסגנון פילם נואר. הבלש הקשוח, זאב בודד שפועל על פי מערכת ערכים פנימית. צ'נדלר היה אחד מהסופרים שהכי השפיעו.​….

קרא עוד »
כריכת הספר ספרים מחוקים מאת חיים וייס - מסע זיכרון מופלא בין דת לחילון

ספרים מחוקים/ חיים וייס

חיים וייס הוא ראש החוג לספרות באוניברסיטת בן גוריון, את העובדה הזו גילית לאחר שקראתי את הספר המופלא שהוציא תחת ידיו. "ספרים מחוקים" מתרחש בירושלים של שנות…

קרא עוד »

✍️ שאר הפוסטים

עטיפת הספר קוטקה מאת תמר מרקוביץ, רומן קצר וחזק על טראומה, זיכרון משפחתי, קלטת ילדות, אימהות פצועה והאופן שבו שפה יכולה להפוך פגיעה לסיפור שמישהו אחר מספר.

קוטקה / תמר מרקוביץ

קוטקה מאת תמר מרקוביץ הוא רומן קצר וחזק על טראומה, זיכרון משפחתי וקלטת ילדות שמחזירה לא ידיעה מלאה, אלא בהלה. זה ספר שמבין שפגיעה אינה מסתיימת באירוע עצמו, אלא נמשכת גם בשפה שניתנת לה אחר כך, בפרשנות, בהכחשה, ובדרך שבה מישהו אחר מקבל רשות להסביר לנפגעת מה קרה לה. מרקוביץ כותבת בצמצום מדויק, בלי רגשנות ובלי מופע לשוני, ודווקא משום כך הספר פוגע עמוק. לא כי הוא מרעיש, אלא כי הוא יודע בדיוק איפה לחתוך.

קרא עוד »
עטיפת הספר פיתולים בוואדי מאת רותי קולודני־לוי- רומן עמוס שקורס תחת המשקל של עצמו

פיתולים בוואדי/ רותי קולודני־לוי

פיתולים בוואדי מגיע עם חומר טעון באמת, עין חוד, זיכרון של מקום, עקירה, סוד משפחתי, שב"כ וסכסוך ישראלי־פלסטיני. הבעיה היא שכל זה לא מתלכד לרומן בעל צורה, אלא נערם לעומס שאין לו מרכז כובד. במקום מתח, תנועה ועומק, מתקבל ספר שקורס תחת המשקל של עצמו.

קרא עוד »
עטיפת הספר פרקי מכונות מאת סלין אסייג- ניסוי ספרותי על שבר וניכור שנשחק לתרגיל

פרקי מכונות/ סלין אסייג

פרקי מכונות מבקש לתאר אדם שנדחס לתוך עולם מכני, קר ושבור, אך החזרתיות המבנית שלו שוחקת את הקריאה עד שחדל להרגיש כמו מהלך ספרותי חי. במקום מורכבות ומתח, נשארת נוסחה שחוזרת על עצמה עד שהיא מתרוקנת.

קרא עוד »
עטיפת שכול וכשלון וזומבים מאת אמיר חרש, יוסף חיים ברנר - לא אפוקליפסת זומבים, אלא כתב אישום נגד חלום התחייה

שכול וכשלון וזומבים/ אמיר חרש, יוסף חיים ברנר

שכול וכשלון וזומבים מחזיר את ברנר אל לב אפוקליפסת תרפ״א כדי להוכיח שהאדם החדש לא נכשל, אלא הצליח בצורתו המפלצתית ביותר. אמיר חרש כותב כאן רומן חד, אכזרי ואינטליגנטי על לאום, צבא, גאולה וספרות, שבו הפגח הוא לא גימיק אלא פסק דין מוסרי.

קרא עוד »
עטיפת הספר סבתא בורחת מהבית מאת מאירה ברנע-גולדברג - ספר על זקנה, תלות וכבוד, שמסרב להפוך את סבתא לדמות חמודה ומנחמת

סבתא בורחת מהבית/ מאירה ברנע-גולדברג

סבתא בורחת מהבית של מאירה ברנע־גולדברג הוא רומן חד, מהיר ומכאיב על זקנה, תלות והפחד להפוך לנטל. דרך לאה בת התשעים ושמונה, אישה עוקצנית, שתלטנית וחכמה שמסרבת שידברו עליה במקום איתה, הספר נוגע בכבוד, בירידה במעמד, בעובדות זרות ובשחיקה המשפחתית שנעטפת בנימוס דק. זהו ספר שיודע להצחיק, להכאיב ולגעת באמת, גם אם בסופו הוא בוחר נחמה קצת קלה מדי.

קרא עוד »
עטיפת הספר בשבילה אתה נהר מאת ציונית פתאל־קופרווסר - לא רק סיפור משפחתי, אלא כתב אשמה על זיכרון והדרה

בשבילה אתה נהר/ ציונית פתאל-קופרווסר

בשבילה אתה נהר הוא רומן משפחתי והיסטורי שמחבר בין גורלן של נשים, זיכרון בין־דורי והדרה מזרחית בתוך הסיפור הישראלי. דרך סיפורן של אמירה, קלרין והדר, ציונית פתאל־קופרווסר כותבת לא רק על אובדן ומשפחה, אלא גם על הכוח שקובע איזה כאב ייכנס לזיכרון הלאומי ואיזה יישאר בחוץ.

קרא עוד »

🤞 קבלו מייל מרוכז אחת לשבוע!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

Scroll to Top