📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.

אישה בשמלה ירוקה/ מיה לוי־ירון
לא בכדי הספר היה מועמד לפרס ספיר, סיגנון הכתיבה, אף על פי שיש בו משהו מזרם התודעה, עדין רק נושק לו ומצליח באופן הזה להיות מלא עומק ורגש….

מנצחת/ ישי שריד
אביגיל היא פסיכולוגית קלינית שמתמחה בפסיכולוגיה של ההרג. שנים שירתה בצבא ועתה לאחר פרישתה, היא מטפלת בהלומי קרב ומידי פעם נקראת לסייע לצבא בתכנון מערכים שיובילו לחיילים חסינים נפשית ויהפכו למכונות….

המפצחות/ מעין רוגל, נילי אסיא
המפצחות לא מחפשות רק רוצח, הן מחפשות הבנה. "המפצחות" נולד כחלק ממיזם קולח ומקורי של "יצירה עברית" – סדרת פודקאסטים בלשיים שהפכה לספר מהודק וממכר. מאחוריו מסתתר מותחן בלשי קולח וחד, שמפגיש שתי …

הבית הכחול/ דנה חפץ
"הבית הכחול" מאת דנה חפץ הוא רומן ישראלי עכשווי שמציב משפחה אחת על סף התפוררות ומחבר בין חוויות אישיות לאוניברסליות. דרך כתיבה פיוטית ואינטימית, חפץ מתארת בית, ילדות וזיכרונות שנצרבים בנפש. הספר זכה להכרה בקרב מבקרים אך עדיין ראוי ליותר חשיפה בקרב קוראים…..
✍️ שאר הפוסטים

המים שבין העולמות / הגר ינאי
המים שבין העולמות, הספר השני בטרילוגיית הלווייתן מבבל של הגר ינאי, מרחיב עולם פנטזיה ישראלי שאפתני ומלא דמיון. יש בו רעיונות יפים על צללים, פחד, התמכרות וזהות, אבל העומס העלילתי והסמלי מונע מהם להתגבש לסיפור חד.

חשמל באוויר/ איריס רילוב
נילי, מתרגמת באמצע החיים, מוצאת יומן ישן של משורר נערץ שפגשה בנעוריה, ובמקביל מתמודדת עם משבר זוגי, אם מזדקנת וגוף שאינו נותן לה מנוחה. חשמל באוויר הוא רומן מרשים על תנועה, השתקה, גיל מעבר וכתיבה מחדש של החיים.

חודש מאי היפהפה / לירן גולוד
חודש מאי היפהפה מאת לירן גולוד עוסק בחומרים קשים וחשובים: אנשים עם מוגבלות, רצון להורות, זוגיות פגיעה וגבולות שנפרצים. ככל שהספר מתקדם, המבט שלו נעשה מציצני מדי. ושם, מבחינתי, נגמר המותחן הפסיכולוגי ומתחילה הבחילה.

מתיר אסורים / יאיר מירון
מתיר אסורים מאת יאיר מירון הוא ספר על 7 באוקטובר מן המקום שבו האסון הפך לעבודה: חדרים מלאים במסכים, חמ״לים, שו״ן, אוסינט ופיסות מידע שהיה צריך להפוך לקטגוריות לפני שהכאוס בלע הכול.

קוטקה / תמר מרקוביץ
קוטקה מאת תמר מרקוביץ הוא רומן קצר וחזק על טראומה, זיכרון משפחתי וקלטת ילדות שמחזירה לא ידיעה מלאה, אלא בהלה. זה ספר שמבין שפגיעה אינה מסתיימת באירוע עצמו, אלא נמשכת גם בשפה שניתנת לה אחר כך, בפרשנות, בהכחשה, ובדרך שבה מישהו אחר מקבל רשות להסביר לנפגעת מה קרה לה. מרקוביץ כותבת בצמצום מדויק, בלי רגשנות ובלי מופע לשוני, ודווקא משום כך הספר פוגע עמוק. לא כי הוא מרעיש, אלא כי הוא יודע בדיוק איפה לחתוך.

פיתולים בוואדי/ רותי קולודני־לוי
פיתולים בוואדי מגיע עם חומר טעון באמת, עין חוד, זיכרון של מקום, עקירה, סוד משפחתי, שב"כ וסכסוך ישראלי־פלסטיני. הבעיה היא שכל זה לא מתלכד לרומן בעל צורה, אלא נערם לעומס שאין לו מרכז כובד. במקום מתח, תנועה ועומק, מתקבל ספר שקורס תחת המשקל של עצמו.
