שליטה בגוף, במשפחה, בילדים, במיניות ובזכות של אדם להיות יותר מתפקיד שהוקצה לו.
1984 הוא רומן על השמדת האפשרות לדעת. ג׳ורג׳ אורוול מתאר משטר שאינו מסתפק בציות, אלא מוחק את העבר, מצמצם את השפה ושובר את האדם עד שגרסת השלטון נעשית גם האמת שבתוכו.
מרגרט אטווד ידועה בספרי דיסאוטופיה שפירסמה.
היתרון בדיסאוטופיות שהן מאפשרות לסופר לשקף לקוראים את העתיד הקרוב מה שיוצר תחושת היכרות מדומה עם המציאות שהיא מתארת. גם "והלב הולך …
אומנם הספר זכה לתשבוחות ולדירוגים גבוהים בגודרידס, שלא לדבר על היותו מועמד לספר השנה בבחירת הקוראים של גודרידס, אבל בעיניי הוא אכזבה קשה ….
"חירות" הוא רומן בדיוני המתאר את העולם לאחר מלחמה שגרמה להתפרקות ארה"ב ולהקמת עולם תחתון, שבו נכלאו פושעים או סתם אנשים שעל לא עוול בכפם נמצאו אשמים בפשע …
זהו סיפורה של קלרה "ישות אינטיליגנטית" שנרכשת כדי לשמש חברה לג'וזי. בהתחלה לא ברור מדוע ג'וזי זקוקה לחברה אבל עם התקדמות העלילה מתבהרת הסיטואציה שבה מתקיימת העלילה …
סקרלט מאת מריסה מאייר הוא בדיוק מה שקיוויתי שהספר השני בסדרה יהיה: מהיר יותר, כיפי יותר, חד יותר, ובעיקר הרבה פחות מעורר מרמרת מהספר הראשון. מאייר לוקחת את כיפה אדומה, הופכת אותה לחוואית צרפתייה עקשנית בשם סקרלט, מצמידה לה לוחם זירה מסוכן בשם וולף, ומשלבת אותם עם סינדר ות׳ורן במנוסה אחת גדולה. יש כאן קצב, אירוניה, כימיה, כוח נשי, והרבה מאוד “עוד פרק אחד ודי”, השקר הספרותי העתיק ביותר אחרי “הסדרה הזאת בטח תיסגר מהר”.
בעולם דיסטופי שבו נשים מאבדות את חירותן ונמדדות על פי יכולתן להרות, משמשת שלפרד כשפחה בביתו של מפקד בכיר ברפובליקת גלעד. תחת שלטון פונדמנטליסטי שמוחק זהויות ומכתיב טקסים של שליטה בגוף הנשי, היא מנסה לשמור על זיכרון, קול ואנושיות. סיפורה של שפחה הוא רומן אפל ומבריק של מרגרט אטווד, שמאיר את גבולות הכוח, הפחד והתקווה בעידן שבו חירות אישית הופכת לפשע.
אינקרסרון מאת קתרין פישר, Incarceron, הוא רומן פנטזיה דיסטופי על כלא תבוני שנבנה כניסוי חברתי ונעשה לגיהינום. זה ספר על ניסיון לברוח ממערכת אחת רק כדי לגלות שהכלא האמיתי אינו תמיד קיר. לפעמים הוא החברה עצמה.
סקירה על סורק אפלה מאת פיליפ ק. דיק, A Scanner Darkly, רומן דיסטופי קשה על סמים, מעקב, זהות מתפוררת, התמכרות והאופן שבו חברה שלמה נבלעת באפלה.
