The Man with the Sack מאת Margery Allingham, סיפור קצר של אלברט קמפיון לחג המולד, שבו הבלבול, הקצב והקסם של אלינגהם עובדים בדיוק מפני שהסיפור נגמר בזמן.
סקירה על Artists in Crime מאת Ngaio Marsh, תעלומת תור הזהב בבית אמנים, עם רודריק אליין ואגתה טרוי, שמציעה זירה מרתקת אך מתעכבת יותר מדי לפני שהרצח באמת מתחיל לעבוד.
Whose Body? הוא ספר בכורה מרשים מפני שדורותי ל. סיירס מבינה כבר כאן שחידת רצח לבדה אינה מספיקה. בתוך תעלומה כפולה ואלגנטית היא מכניסה ללורד פיטר ווימזי הלם קרב, אירוניה מעמדית ולכלוך תרבותי, ומראה שהפשע אינו קורה בוואקום והבלש אינו מכונה לפתרון חידות.
פיתולים בוואדי מגיע עם חומר טעון באמת, עין חוד, זיכרון של מקום, עקירה, סוד משפחתי, שב"כ וסכסוך ישראלי־פלסטיני. הבעיה היא שכל זה לא מתלכד לרומן בעל צורה, אלא נערם לעומס שאין לו מרכז כובד. במקום מתח, תנועה ועומק, מתקבל ספר שקורס תחת המשקל של עצמו.
Weekend at Thrackley הוא ספר ביכורים משנת 1934, שמתחיל כמו תעלומת אחוזה בריטית קלאסית, עם מארח מסתורי ואורחים חשודים, ואז מחליט לדהור אל מחוזות של טירוף כמעט תיאטרלי. התוצאה מופרכת, קלילה ומהנה מאוד.
Death of Anton הוא בלש תור זהב מהיר, חכם ורענן, שמנצל את זירת הקרקס לא רק כקוריוז אלא כמערכת חברתית אכזרית של הופעה, פחד ותחרות. מה שנראה בתחילה כתאונה עם טיגריסים מתגלה כרצח שנולד מתוך קהילה סגורה ורעבה לכסף.
פרקי מכונות מבקש לתאר אדם שנדחס לתוך עולם מכני, קר ושבור, אך החזרתיות המבנית שלו שוחקת את הקריאה עד שחדל להרגיש כמו מהלך ספרותי חי. במקום מורכבות ומתח, נשארת נוסחה שחוזרת על עצמה עד שהיא מתרוקנת.
הכרך הכפול של ג'ון בוד מציג פער חד בין שני ספרים. Death in White Pyjamas נהנה מתפאורת תיאטרון טובה אך מתפזר מרוב מניעים ודמויות, בעוד Death Knows No Calendar מציע תעלומה חדה, לוגית ומהודקת שמצדיקה כמעט לבדה את קיומו של הכרך.
Death in White Pyjamas / Death Knows No Calendar/ John Bude Read Post »
The Cornish Coast Murder הוא ספר ביכורים בלשי מפתיע בבשלותו, שבו ג'ון בוד מציג כבר מן ההתחלה מבנה מהודק, חקירה חכמה ושימוש מצוין בנוף הקורנוולי כחלק מהיגיון הפשע. זהו בלש קלאסי הוגן, אינטיליגנטי ומענג מאוד לקריאה.
Death on the Riviera של ג'ון בוד מציע תפאורה מפתה של ריביירה צרפתית, זיופי כספים וטיפוסים אקסצנטריים, אך מתקשה לחבר את כל חלקיו לעלילה אחת מספקת. בוד עדיין כותב היטב ויוצר אווירה מצוינת, אבל המבנה המפוצל והמעבר המאוחר מדי לרצח מחלישים את הספר.
Death Makes a Prophet של ג'ון בוד הוא רומן בלשי קלאסי שעוסק ברעב למשמעות ובאופן שבו כריזמה, קנאה וחמדנות מתחפשות לרוחניות. זהו ספר חד, אירוני ומהנה מאוד, עם מבט מפוכח על כוח ועל הטיפשות האנושית.
ממואר קצר על 7 באוקטובר שמדויק כשהוא נשאר בתוך הזמן האמיתי והחשד בשפה, ונחלש כשהוא מנסה לסיים בגלויה של תקווה.
