רודריק אליין חוקר רצח שצמח מתוך סחיטה בעולם בריטי אלגנטי ורקוב. Death in a White Tie מציע דמויות מצוינות, סודות אפלים ועבודת בילוש טובה, אבל התעלומה נמרחת עד שהיא כמעט נחנקת מהסברים.
ג׳רווייס פן חוקר רצח כמעט בלתי אפשרי בעולם של תיאטרון, אגו ואינטלקט אוקספורדי. The Case of the Gilded Fly הוא ספר ביכורים שנון ומבריק, גם אם הפתרון שלו דורש מן הקורא רצון טוב ונדיבות חריגה.
איוון סוויט הוא סחטן שצבר סודות של אחרים והפך אותם למקור כוח והכנסה. כשהוא נמצא מת במרתף של בית גדול בצפון לונדון, הבלש פול גריינג׳ר מגלה משפחה שלמה שחיה בצלו. רומן ביכורים חד, אפל ומרשים.
חודש מאי היפהפה מאת לירן גולוד עוסק בחומרים קשים וחשובים: אנשים עם מוגבלות, רצון להורות, זוגיות פגיעה וגבולות שנפרצים. ככל שהספר מתקדם, המבט שלו נעשה מציצני מדי. ושם, מבחינתי, נגמר המותחן הפסיכולוגי ומתחילה הבחילה.
Murder by Matchlight מאת E.C.R. Lorac נפתח בסצנה נהדרת: לונדון בזמן הבלק־אאוט, חושך, ערפל, גשר בפארק, הבזק קצר של גפרור וגופה שמתגלה כמעט במקרה. הגפרור נדלק יפה. הלהבה, קצת פחות.
Sweet Danger מאת מרג׳רי אלינגהם הוא ספר שמבטיח הרפתקה בלשית פרועה: ממלכה בלקנית קטנה, יורשים אבודים, מסמכים סודיים, תחפושות, מרדפים ואלברט קמפיון אחד שאמור לסדר את הכאוס.
The Man Who Was Thursday מאת G.K. Chesterton מסוג הספרים שגורמים לקורא לחשוד בעצמו: אולי פספסתי משהו, אולי יש כאן שכבה עמוקה, אולי כל הערפל הזה הוא בעצם גאונות. מה בדיוק צ׳סטרטון עושה עם אנרכיסטים, שוטרים סמויים וימות השבוע?
The Man Who Was Thursday, A Nightmare / G.K. Chesterton Read Post »
מתיר אסורים מאת יאיר מירון הוא ספר על 7 באוקטובר מן המקום שבו האסון הפך לעבודה: חדרים מלאים במסכים, חמ״לים, שו״ן, אוסינט ופיסות מידע שהיה צריך להפוך לקטגוריות לפני שהכאוס בלע הכול.
The Man with the Sack מאת Margery Allingham, סיפור קצר של אלברט קמפיון לחג המולד, שבו הבלבול, הקצב והקסם של אלינגהם עובדים בדיוק מפני שהסיפור נגמר בזמן.
סקירה על Artists in Crime מאת Ngaio Marsh, תעלומת תור הזהב בבית אמנים, עם רודריק אליין ואגתה טרוי, שמציעה זירה מרתקת אך מתעכבת יותר מדי לפני שהרצח באמת מתחיל לעבוד.
Whose Body? הוא ספר בכורה מרשים מפני שדורותי ל. סיירס מבינה כבר כאן שחידת רצח לבדה אינה מספיקה. בתוך תעלומה כפולה ואלגנטית היא מכניסה ללורד פיטר ווימזי הלם קרב, אירוניה מעמדית ולכלוך תרבותי, ומראה שהפשע אינו קורה בוואקום והבלש אינו מכונה לפתרון חידות.
פיתולים בוואדי מגיע עם חומר טעון באמת, עין חוד, זיכרון של מקום, עקירה, סוד משפחתי, שב"כ וסכסוך ישראלי־פלסטיני. הבעיה היא שכל זה לא מתלכד לרומן בעל צורה, אלא נערם לעומס שאין לו מרכז כובד. במקום מתח, תנועה ועומק, מתקבל ספר שקורס תחת המשקל של עצמו.
