Angel Down מאת Daniel Kraus מתחיל ברעיון חזק: מלחמת העולם הראשונה, שטח ההפקר, חיילים שנשלחים לחלץ פצוע ומגלים מלאך שנפל אל שדה הקרב. זה יכול היה להיות רומן מטלטל על קדושה, אלימות ומה שהמלחמה עושה לאדם.
פלישת הים של ז'ול ורן הוא רומן מאוחר, מהיר ומריר, שבו תוכנית צרפתית להפוך חלק מן הסהרה לים פנימי נחשפת לא כהישג הנדסי אלא כאלימות גיאוגרפית וקולוניאלית. זהו ספר חד על מפה, כוח, טבע והיבריס אירופי שאינו יודע לקרוא את העולם שהוא מבקש לעצב.
הספר הראשון בטרילוגיית The Farseer הוא פתיחה אפית איטית ומכושפת. סיפור על ילד בלי שם, שמגלה את ייעודו בעולם של קסם, בגידה ונאמנות כואבת…
לא עוד ספר תהילה — אלא מבט אמיתי על מה קורה כשמיתוס פוגש את הקרקע…
סיירת מטכ"ל: המבצעים הגדולים של היחידה/ אבנר שור, אבירם הלוי Read Post »
כשהאריס בונה טיל — ושוכח לבנות דמויות. סקירה עצבנית במיוחד על V2. לא להחמיץ (את האכזבה)…
בלשית לא שגרתית, מתח אמיתי, ורקע חברתי טעון.
השעות האפלות של מייקל קונלי הוא בדיוק מסוג הספרים שמזכירים לי למה אני אוהבת לקרוא…
מאוד מסקרנים אותי הקשרים בין סביבה אקדמית לספרות ולתהליך הכתיבה. היחסים האלה הולידו ספרים מצוינים כמו ההיסטוריה הסודית, אם היינו רשעים ו־פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות.
אז כשפתחתי את Bunny, שזכה…
כשמדובר ביצירה כמו "מלחמה ושלום" של טולסטוי, קשה להתחמק מהמעמד הכמעט מיתולוגי שלה – רומן עצום שנחשב לאחת מפסגות הספרות העולמית….
סודות, הוא הספר השלישי והאחרון בסידרה יערה שטיין. בספר אנחנו חוזרים לעקוב אחרי יערה, מפקדת יחידת הצללים, שמסרבת לשחק לפי הכללים…
לחצות נהר פעמיים משלב מציאות ופנטזיה עם גיבור פסיבי, אלימות מוגזמת ומבנה מסורבל. האם הניסיון לייצר מסתורין מצליח, או שהביצוע מעכב את חוויית הקריאה?
קראתי כמעט את כל הספרים של הסופרת. כל ספר שלה הוא חגיגה לנפש ולאינטליגנציה. היא משתמשת באמצעים ספרותיים במומחיות כדי לייצר תחושה אותנטית תוך שהיא משלבת קולות ממקורות שונים כדי לספק לקורא חוויה …
The Fixer של ברנרד מלמוד הוא רומן שלא נותן לקורא לברוח. זה סיפור על יהודי אחד, יעקב בוק, שנקלע ללב־לבה של עלילת דם בקייב הצארית, ומגלה איך מערכת שלמה יודעת להפוך אדם לשעיר לעזאזל בשם סדר ציבורי מדומיין. זה ספר על אנטישמיות ממוסדת, על זהות שאי אפשר לקלף גם כשמאוד רוצים, ועל אדם שעומד מול שקר מוחלט ומסרב להתכופף.
מלמוד כותב את רוסיה של תחילת המאה העשרים כמו מראה עקומה של ההווה. והקורא מבין מהר: זה לא רק סיפור היסטורי. זו אזהרה.
