A Mind of My Own מאת Kathy Burke הוא ממואר כן ומשעשע על ילדות בעוני, כניסה לעולם המשחק הבריטי וחיים מחוץ לתבנית המקובלת. קאתי בורק מרתקת, אבל הספר נעשה בהמשך כרשימת שמות ואנקדוטות.
Cyanide in the Sun בעריכת Martin Edwards הוא קובץ סיפורי פשע קצרים העוסקים בחופשות שהשתבשו. הרמה אינה אחידה, אך הסיפורים הטובים משלבים פאזל בלשי, אווירה ואירוניה שחורה.
Tea on Sunday מאת Lettice Cooper הוא ספר בלשי קלאסי על אישה מבוגרת שנמצאת חנוקה בביתה הנעול ושמונה מוזמנים שלכל אחד מהם מניע אפשרי. תעלומה אינטליגנטית, אנושית ובנויה היטב.
Holy Disorders של Edmund Crispin היה אמור להיות תעלומה בלשית שנונה, גותית ומבריקה בכיכובו של Gervase Fen. בפועל, הקריאה הייתה מתסכלת: יותר מדי שכבות, יותר מדי בדיחות פנימיות, ופחות מדי בהירות עלילתית.
א. א. מילן, כן, ההוא מפו הדב, כתב רק ספר תעלומה אחד. בקריאה ראשונה הוא נראה חביב. בקריאה שנייה מתברר שמתחת לקלילות, להומור ולצמד הולמס־ווטסון הפרטי שלו, מסתתרת תעלומה הרבה יותר מחושבת ממה שנדמה.
רודריק אליין חוקר רצח שצמח מתוך סחיטה בעולם בריטי אלגנטי ורקוב. Death in a White Tie מציע דמויות מצוינות, סודות אפלים ועבודת בילוש טובה, אבל התעלומה נמרחת עד שהיא כמעט נחנקת מהסברים.
ג׳רווייס פן חוקר רצח כמעט בלתי אפשרי בעולם של תיאטרון, אגו ואינטלקט אוקספורדי. The Case of the Gilded Fly הוא ספר ביכורים שנון ומבריק, גם אם הפתרון שלו דורש מן הקורא רצון טוב ונדיבות חריגה.
1984 הוא רומן על השמדת האפשרות לדעת. ג׳ורג׳ אורוול מתאר משטר שאינו מסתפק בציות, אלא מוחק את העבר, מצמצם את השפה ושובר את האדם עד שגרסת השלטון נעשית גם האמת שבתוכו.
הילדה הקופצת בחבל הופיעה אצל סלבדור דאלי בנוף חרוך בשנת 1936, וחזרה שלושים ושלוש שנים אחר כך באיורי אליס בארץ הפלאות. בין שתי היצירות נפתח ציר של חלום, כפילות, אח מת וזהות שמסרבת להיעלם.
הילדה שנשארה אליס: סלבדור דאלי, חלום וזהות בארץ הפלאות Read Post »
איוון סוויט הוא סחטן שצבר סודות של אחרים והפך אותם למקור כוח והכנסה. כשהוא נמצא מת במרתף של בית גדול בצפון לונדון, הבלש פול גריינג׳ר מגלה משפחה שלמה שחיה בצלו. רומן ביכורים חד, אפל ומרשים.
Murder by Matchlight מאת E.C.R. Lorac נפתח בסצנה נהדרת: לונדון בזמן הבלק־אאוט, חושך, ערפל, גשר בפארק, הבזק קצר של גפרור וגופה שמתגלה כמעט במקרה. הגפרור נדלק יפה. הלהבה, קצת פחות.
אנקת גבהים מאת אמילי ברונטה מצוין גם בקריאה שנייה, אולי אפילו יותר. רק אז באמת רואים שזה לא סיפור אהבה גדול, אלא רומן על אובססיה, בעלות והרס. ברונטה לא כתבה פנטזיה רומנטית. היא כתבה ספר פראי, אכזרי ומדויק על מה שקורה כשקוראים לרעל בשם אהבה.
