
Sea of Poppies/ Amitav Ghosh
Sea of Poppies הוא רומן היסטורי עצום שמראה כיצד קולוניאליזם פועל דרך אדמה מורעלת, גופים
ממלכות קמות ונופלות, מלחמות משנות גבולות, רעיונות מעצבים תקופות ואנשים משאירים אחריהם סיפורים. כאן ההיסטוריה נפתחת לכמה מסלולים — מן העובדות והתיעוד ועד לפרוזה שמחזירה את העבר לחיים.
אפשר להתחיל מתקופה, ממקום, מרעיון או פשוט מסיפור טוב.
רומנים שמציירים את העבר מחדש דרך דמויות, מקומות וסיפורים.

Sea of Poppies הוא רומן היסטורי עצום שמראה כיצד קולוניאליזם פועל דרך אדמה מורעלת, גופים

רומן משפחתי שמתחיל משבר אישי ונפתח לסיפור של שורשים, שתיקות והודו שלא מופיעה בגלויות. הוא

שלוש נשים, מחנה אחד, ושאלה אחת שממשיכה להדהד: איך נשארת אנושית כשהעולם סביבך מאבד צלם
יצירות שבהן ההיסטוריה אינה רק רקע, אלא חלק מהלב של הסיפור.

ספר חניכה יפיפה ונוגע ללב. זהו סיפור אהבה אבל גם סיפור בגידה ושיברון לב. סיפור

שתי השמשות של דדיקה של מגי אוצרי הוא רומן ביכורים מרשים, בשל וכואב, שבו סיפורה

גן עדן של ארנסט המינגוויי נראה תחילה כמו פנטזיה של חוף, אלכוהול, עושר ותשוקה, אבל
ספרים שחוזרים אל האנשים והאירועים שעיצבו את הסיפור האמריקאי.

הספר פורסם בשנת 1997. הסופר נתן צימרמן, משחזר את חייו של סימור לבוב "השוודי", איש

בין העולם וביני הוא מכתב של אב לבן, אבל בפועל זה כתב אישום נגד חלום.

האקלברי פין בורח מאב מתעלל, ג'ים בורח מהעבדות וביחד הם שטים על נהר המיסיסיפי, במסע
זיכרונות, מאבקים וחיים שנכתבו מתוך המקום וההיסטוריה המקומית.

זהו סיפורה של אם סבתה (סבתא רבתה) של יהודית קציר וסיפור משפחתה הענפה. הוא משלב

בשנת 1799, במהלך כיבושיו במזרח התיכון, ניסה נפוליאון בונפרטה, לכבוש גם את העיר עכו. הרצון

סיפור חייהם של תושבי עיירה ערבית בצפון שמתחיל עם העלמה של דוניא. דוניא היא בחורה
היסטוריה קשה, אפלה ולעיתים מטרידה — ובדיוק משום כך שווה להכיר אותה.

"ענבי זעם", הוא מסוג הספרים המתעתע. כמעט כולם קראו ומכירים אותו, ומי שלא קרא, בוודאי

סופי ואחיה הנס שול גדלו במשפחה גרמנית ליברלית שעודדה מחשבה וקריאה. כשהמפלגה הנאצית החלה במגבלות

בחלק הראשון של הספר לא חשבתי שיש בו משהו שמצדיק תרגום שלו אחרי כל
האנשים שמאחורי הכתר, והסיפורים האישיים שהפכו להיסטוריה.

ההיסטריה הבריטית ובפרט זו של אנגליה מרתקת אותי. השיגעון לנושא החל אי אז בשנת 2011

ערפו את ראשה. זה המוטו על פיו חי הנרי ה 8 אחד המלכים הססגוניים, המרתקים,

דיוקן סוחף של המלכה אליזבת הראשונה: אישה אחת שהייתה חכמה יותר מהפרלמנט, קרת־רוח יותר ממחזריה,
ספרים על המלחמות, האנשים וההשלכות שעיצבו מחדש את המאה העשרים.

ספר חניכה יפיפה ונוגע ללב. זהו סיפור אהבה אבל גם סיפור בגידה ושיברון לב. סיפור

חורחה סמפרון לא כותב על השואה, הוא כותב מתוך השואה.
הכתיבה או החיים הוא

בשנת 1943 , 2 חברות מהכוחות האנגליים צונחות צניחת חירום באורמי שבצרפת (אין עיר כזו