Lies and Weddings מאת Kevin Kwan הוא רומן רומנטי, קומדיית מעמדות ופארסה משפחתית על משפחה סינית עשירה שהתחתנה לתוך האצולה הבריטית, ועל האנשים שמנסים לשלוט בכסף, בייחוס, בשידוכים ובאופן שבו כולם רואים אותם. מוגזם, צבעוני, פטפטני ומצחיק מאוד.
Blue Lightning מאת Ann Cleeves הוא הספר הרביעי בסדרת Shetland. ג׳ימי פרז חוזר עם פראן לפייר אייל, ונקלע לחקירת רצח שמערבת את המקום שבו גדל ואת חייו האישיים.
The Life of Barbie מאת Emily Aguiló-Pérez בוחן את ברבי כמוצר מסחרי, טקסט מגדרי וסמל תרבותי. קורס חכם על גזע, מעמד, ייצוג, קפיטליזם והיכולת להפוך כל ביקורת לקו מוצרים חדש.
Phantasma של Kaylie Smith הוא הספר הראשון בסדרת Wicked Games, פנטזיה גותית אפלה על אופיליה, נקרומנסרית שנכנסת למשחק קטלני כדי למצוא את אחותה. ההתחלה מבולגנת ואיטית, אבל מרגע שהתחרות מתחילה הספר נעשה קצבי, אכזרי וממכר.
נילי, מתרגמת באמצע החיים, מוצאת יומן ישן של משורר נערץ שפגשה בנעוריה, ובמקביל מתמודדת עם משבר זוגי, אם מזדקנת וגוף שאינו נותן לה מנוחה. חשמל באוויר הוא רומן מרשים על תנועה, השתקה, גיל מעבר וכתיבה מחדש של החיים.
1984 הוא רומן על השמדת האפשרות לדעת. ג׳ורג׳ אורוול מתאר משטר שאינו מסתפק בציות, אלא מוחק את העבר, מצמצם את השפה ושובר את האדם עד שגרסת השלטון נעשית גם האמת שבתוכו.
Hillbilly Elegy הוא ממואר על עוני, טראומות ילדות ותת־תרבות שנוצרה בקהילות אפלצ׳יות שנשחקו עם קריסת התעשייה. ואנס אינו מספר סיפור פשוט על כוח רצון, אלא על יציבות, תמיכה וההבדל שאדם אחד יכול לעשות בזמן הנכון.
האפיפיורית יוהאנה לוקח אגדה ימי־ביניימית מפוקפקת על אישה שעלתה לכס האפיפיורות, והופך אותה לרומן היסטורי משכנע על ידע, גוף, כוח ומחיר ההישרדות בעולם שנבנה לגברים בלבד.
אנקת גבהים מאת אמילי ברונטה מצוין גם בקריאה שנייה, אולי אפילו יותר. רק אז באמת רואים שזה לא סיפור אהבה גדול, אלא רומן על אובססיה, בעלות והרס. ברונטה לא כתבה פנטזיה רומנטית. היא כתבה ספר פראי, אכזרי ומדויק על מה שקורה כשקוראים לרעל בשם אהבה.
ברית הוורדים הוא רומנטזי היסטורי על מלחמות השושנים, מלכת פיות, כוח נשי, נשפים ואנגליה אלטרנטיבית אכזרית.
קוטקה מאת תמר מרקוביץ הוא רומן קצר וחזק על טראומה, זיכרון משפחתי וקלטת ילדות שמחזירה לא ידיעה מלאה, אלא בהלה. זה ספר שמבין שפגיעה אינה מסתיימת באירוע עצמו, אלא נמשכת גם בשפה שניתנת לה אחר כך, בפרשנות, בהכחשה, ובדרך שבה מישהו אחר מקבל רשות להסביר לנפגעת מה קרה לה. מרקוביץ כותבת בצמצום מדויק, בלי רגשנות ובלי מופע לשוני, ודווקא משום כך הספר פוגע עמוק. לא כי הוא מרעיש, אלא כי הוא יודע בדיוק איפה לחתוך.
פלישת הים של ז'ול ורן הוא רומן מאוחר, מהיר ומריר, שבו תוכנית צרפתית להפוך חלק מן הסהרה לים פנימי נחשפת לא כהישג הנדסי אלא כאלימות גיאוגרפית וקולוניאלית. זהו ספר חד על מפה, כוח, טבע והיבריס אירופי שאינו יודע לקרוא את העולם שהוא מבקש לעצב.
