🌵 היסטוריה ארץ ישראלית 🌵
בין גבעות ירוקות לדיונות חול, עוצבה זהות חדשה בארץ עתיקה. כאן תמצאו סיפורים מהיסטוריה ארץ ישראלית. סיפורים על מאבקים, חלומות, ייסורים ותקוות בארץ ישראל.
דפים נוספים במסע ההיסטוריה:
🌵 שורשים, אבק וחלומות שלא נכנעים
צילה /יהודית קציר
זהו סיפורה של אם סבתה (סבתא רבתה) של יהודית קציר וסיפור משפחתה הענפה. הוא משלב פרטים היסטוריים על חיי היהודים בארץ לפני קום המדינה לצד כתיבה אישית על הדמויות המרכזיות…
לא ראיתי חיילים שמחים/ מישקה בן-דוד
תיאור הווי צבאי של חיילים בבסיס מבודד בסיני בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור ולאחריה…
דוניא/ עודה בשאראת
סיפור חייהם של תושבי עיירה ערבית בצפון שמתחיל עם העלמה של דוניא. דוניא היא בחורה צעירה שחשה חוסר סיפוק מחייה ומהתכתיבים החברתיים והתרבותיים שנכפים עליה. כאשר היא נעלמת, מתחילה סחרחרה…
חומר טוב/ יהונתן גפן
כילידת שנת 1972, אני זוכרת את התקופות בהם היו משדרים ביום העצמאות את מציצים ואת גבעת חלפון אינה עונה. בערפל שאופף את ילדותי המוקדמת אני זוכרת תקופות שבהם הורי …
🌵 עוד היסטוריה ארץ ישראלית
גלבי / איריס אליה כהן
זוהרה ואדיבה גדלות בחיפה בתוך שתי משפחות שנושאות עבר שלא מדברים עליו: אחות שנעלמה מן המעברה מצד אחד, והשואה מצד אחר. "גלבי" שאפתני ועשיר, אבל דווקא כשהחיבור בין שתי המשפחות מתהדק, הספר משאיר את השאלה המרכזית ברמז.
סבון / יורם קניוק
רומן גנוז שקניוק כתב בשנות השישים ונמצא עשרות שנים אחר כך בעיזבונו. מתוך הטיוטות נבנה ספר מפורק ולא אחיד, אבל בתוכו נמצא פרק אחד על יוזף נכוולטר שהופך את "סבון" לספר על דה-הומניזציה, אשמה וזיכרון שעובר בירושה.
מתיר אסורים / יאיר מירון
מתיר אסורים מאת יאיר מירון הוא ספר על 7 באוקטובר מן המקום שבו האסון הפך לעבודה: חדרים מלאים במסכים, חמ״לים, שו״ן, אוסינט ופיסות מידע שהיה צריך להפוך לקטגוריות לפני שהכאוס בלע הכול.
פיתולים בוואדי/ רותי קולודני־לוי
פיתולים בוואדי מגיע עם חומר טעון באמת, עין חוד, זיכרון של מקום, עקירה, סוד משפחתי, שב"כ וסכסוך ישראלי־פלסטיני. הבעיה היא שכל זה לא מתלכד לרומן בעל צורה, אלא נערם לעומס שאין לו מרכז כובד. במקום מתח, תנועה ועומק, מתקבל ספר שקורס תחת המשקל של עצמו.
בשבילה אתה נהר/ ציונית פתאל-קופרווסר
בשבילה אתה נהר הוא רומן משפחתי והיסטורי שמחבר בין גורלן של נשים, זיכרון בין־דורי והדרה מזרחית בתוך הסיפור הישראלי. דרך סיפורן של אמירה, קלרין והדר, ציונית פתאל־קופרווסר כותבת לא רק על אובדן ומשפחה, אלא גם על הכוח שקובע איזה כאב ייכנס לזיכרון הלאומי ואיזה יישאר בחוץ.
אם נהיה/ עטר מאור
ממואר קצר על 7 באוקטובר שמדויק כשהוא נשאר בתוך הזמן האמיתי והחשד בשפה, ונחלש כשהוא מנסה לסיים בגלויה של תקווה.