מתיר אסורים מאת יאיר מירון הוא ספר על 7 באוקטובר מן המקום שבו האסון הפך לעבודה: חדרים מלאים במסכים, חמ״לים, שו״ן, אוסינט ופיסות מידע שהיה צריך להפוך לקטגוריות לפני שהכאוס בלע הכול.
פיתולים בוואדי מגיע עם חומר טעון באמת, עין חוד, זיכרון של מקום, עקירה, סוד משפחתי, שב"כ וסכסוך ישראלי־פלסטיני. הבעיה היא שכל זה לא מתלכד לרומן בעל צורה, אלא נערם לעומס שאין לו מרכז כובד. במקום מתח, תנועה ועומק, מתקבל ספר שקורס תחת המשקל של עצמו.
רומן רחב יריעה על משפחה פלסטינית, הסוסים שמלווים אותה, ועל השבר בין עולמות: הווי כפרי מלא הומור ואנושיות מול כרוניקה פוליטית ותקופתית שמציגה היסטוריה אלטרנטיבית. ספר מרשים, חכם ולעיתים מתיש, שנע בין מופתיות לפוליטיות חדה…
סיפור חייהם של תושבי עיירה ערבית בצפון שמתחיל עם העלמה של דוניא. דוניא היא בחורה צעירה שחשה חוסר סיפוק מחייה ומהתכתיבים החברתיים והתרבותיים שנכפים עליה. כאשר היא נעלמת, מתחילה סחרחרה…
צבי לוריא מהנדס כבישים בגמלאות מאובחן כחולה במחלת השיטיון בשלביה הראשונים. בתחילה הוא מאבד רק את השמות הפרטיים, אבל ככל שהעלילה מתקדמת, יותר פרטים מתערפלים במוחו. כניסיון לאתגר את מוחו…
תריס הוא סיפור שנע בין אמונה, מחלה וזהות. באמצעות התמקדות בחיים בהתנחלות, הוא מאיר מבט פנימי על הציונות הדתית אחרי גוש קטיף…
רומן שמתחפש לדילמה מוסרית, ונשאר עם כריכה יפה וחורים בעלילה.
אשה בורחת מבשורה הוא רומן עם גרעין רגשי חזק מאוד: אם שמנסה לברוח מן האפשרות שבנה ימות. דויד גרוסמן בונה כאן מסע טעון של זיכרון, פחד, מלחמה ואהבה, אך לצד הרגעים החזקים הספר סובל מחזרות, מריחה ודמויות שהולכות ומאבדות אמינות ככל שהוא מתארך.
"תש"ח" מאת יורם קניוק: ספר זיכרונות־מלחמה אישי וסובייקטיבי על חוויותיו כלוחם צעיר במלחמת העצמאות. קניוק תוקף את הממסד, הצבא והמיתוסים הלאומיים, ומציג מבט ציני, מפוכח ובלתי מתנצל על 1948.
סיפור הקרבות על לטרון בשנת 1948 נפרש בסגנונו הקולח של רם אורן, עם דמויות בשר ודם ומחדלים שאיש לא דיבר עליהם. לטרון הוא רומן היסטורי מרתק שמחזיר את אחד הפרקים הכואבים במלחמת העצמאות לקדמת הבמה.
שלוש מסות קצרות של עמוס עוז על פנאטיות, זהות ותרבות ישראלית: פרק ראשון חד ומטלטל, פרק שני חכם על פלורליזם ופרשנות, ופרק שלישי על הסכסוך שמרגיש פחות מחובר לקודמים.
חמישה יצאו כנגד טנק אחד: דוד זרחיה, דודסקו, ששירת בחטיבת כרמלי, זרק רימון לתוך הטנק. שלום הוֹכבאוּם, ניצול שואה, מומחה לדגנים ולולן לעת מצוא, השליך בקבוקי מולוטוב על הטנק….
