קובץ סיפורים לא אחיד, שמתוכו שלושה סיפורים נשארו איתי במיוחד. בשלושתם וולפיילר כותבת על אימהות דרך הגוף: מגע שנאסר, חרדה מפני אובדן ואהבה שמסוגלת לחיות לצד מחשבות שקשה אפילו לומר בקול.
שווייצריה זה כאן / אורית וולפיילר Read Post »
רומן גנוז שקניוק כתב בשנות השישים ונמצא עשרות שנים אחר כך בעיזבונו. מתוך הטיוטות נבנה ספר מפורק ולא אחיד, אבל בתוכו נמצא פרק אחד על יוזף נכוולטר שהופך את "סבון" לספר על דה-הומניזציה, אשמה וזיכרון שעובר בירושה.
קייסי פלטשר בורחת לבית האגם המשפחתי, צופה בזוג שגר מעבר למים ומשתכנעת שמשהו רע קורה שם. ריילי סייגר בונה מותחן פסיכולוגי יעיל מאוד, עד שבשליש האחרון הוא מחליף את חוקי המשחק.
הבית שמעבר לאגם / ריילי סייגר Read Post »
אחרי מותו של ריצ׳רד אברנתי מתכנסת המשפחה לקריאת הצוואה, אבל הערה אחת של אחותו קורה הופכת את כולם לחשודים. בקריאה השנייה, ובתרגום החדש של מיכל אלפון, התעלומה עבדה עליי שוב — והפעם ראיתי גם את העולם החברתי שסביבה.
אחרי ההלוויה / אגתה כריסטי Read Post »
יערה שחורי חוזרת אל אמה דרך חפצים, חלומות, זיכרונות, פוליטיקה ומשפטים שנשארו. ספר יפה ולא נקי על אם שאינה מתייצבת לגרסה אחת, ועל כתיבה שמנסה להציל לפחות את מי שכותבת.
דיוקן עצמי של אימי / יערה שחורי Read Post »
אהוד בנאי נע בין חלומות, בני משפחה, מסעות, אמונה, ניר עוז ואנשים שאינם עוד. לא כל הקטעים פועלים באותה עוצמה, אבל כשהספר פוגע, הוא מראה כיצד זיכרון משאיר אנשים ומקומות חיים בתוך ההווה.
ספר הבצלים הירוקים / אהוד בנאי Read Post »
ג׳וליה ורומיאו נפגשים בתוך עולם של מסעדנות, סודות ומשיכה, והכימיה ביניהם בהחלט קיימת. הבעיה היא שהספר נמשך 559 עמודים, והעלילה חוזרת שוב ושוב לאותם מקומות עד שהמנוע פשוט מתחיל להשתעל.
אהבה לא בתפריט / פלישיה קינגסלי Read Post »
24 הרצאות על יותר משבעים "נבלים" היסטוריים, מהיטלר והימלר ועד לוקרציה בורג׳ה ורספוטין. סדרה חכמה ומעצבנת שבמיטבה בוחנת לא רק מי היה נבל, אלא איך אדם פרטי הופך את הרוע שלו למערכת.
The Great Villains of History/ Richard B. Spence Read Post »
רות, פרופסורית בת שבעים שפרשה מהמכון לרפואה משפטית, ויהלי, נכדתה החרדתית בת השש־עשרה, מתחילות לעקוב יחד במשקפת אחרי השכנים ונשאבות לחקירת רצח. התעלומה נחמדה, אבל הקשר ביניהן הוא הסיבה האמיתית להתאהב בספר.
המשקיפות/ עדנה מזי"א Read Post »
קריאה שנייה בדון קישוט דרך שקיעת האבירות, ההשוואה לצ’וסר והפער בין אידיאלים ספרותיים למציאות חומרית שמסרבת לשתף פעולה. מבחינתי החלק הראשון הוא החזק יותר, דווקא משום שסרוונטס אינו מהסס להיות אכזרי.
הרפתקאות דון קיחוטה/ מיגל דה סרוואנטס Read Post »
הפקיד מאוקספורד הוא לא עוד דמות “טובה” בפרולוג של צ’וסר. הוא שבירת רצף.
אחרי הנזירה, הנזיר, הוברט והסוחר, כולם עטופים בנראות, כסף, שיווק וחוב, מגיע אדם רזה, עני, שקט. הוא לוקח כסף והופך אותו לספרים. הוא לא מבזבז מילים. הוא לא מנסה להרשים.
📚 הפקיד מאוקספורד: האמת היחידה שאי אפשר לקנות Read Post »
לילי, אסטרופיזיקאית ישראלית בניו יורק, יודעת בדיוק איזה גבר היא רוצה, הבעיה היא שהוא דמות בדיונית. ואז מגיע יונתן, והמציאות מתחילה להתווכח עם הפנטזיה.
מישהו כמו איליה / הדס קפלן Read Post »
