השעות/ מייקל קנינגהם
שלוש נשים, יום אחד, חיים שלמים של בדידות, אהבה, ופשר שלא תמיד מתגלה…
שלוש נשים, יום אחד, חיים שלמים של בדידות, אהבה, ופשר שלא תמיד מתגלה…
הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום של ריקרדו סטרפסה מתחיל כמהתלה אבסורדית, ומתפתח בהדרגה למסע פרוע, מצחיק ומדמם על כוחו ההרסני של שקר. דרך אהבתו העיוורת של בסואלדו לגבריאלה, הספר חושף את הקלות שבה בני אדם נאחזים בפנטזיה שתעניק להם משמעות, גם כשהיא מובילה אותם ישר אל התהום. זהו רומן גרוטסקי, חד ואכזרי, שבו הצחוק והאימה צועדים יד ביד.
אין דלת מקבץ בתוכו 4 רגעים בזמן העוסקים בבדידות, אובדן, זרות ופריחה. הקריאה בוולף אף פעם לא קלה. הרעיונות שלו חמקמקים והפרוזה שלו לירית, פיוטית וגורמת לי לשקוע …
מנדל של הספרים מאת צוויג היא דמות חצי מיתית, בעלת זיכרון פנומנלי – כמעט לא אנושי – לכל ספר שיצא. את הספרון העצוב של צוויג, מניע ניסיון לפתור את תעלומת היעלמו וגורלו…
קובץ סיפורים קצרים חד ומלנכולי מאת יצחק בן־נר, שעוסק בפער בין החזון הציוני לבין המציאות הישראלית. דרך ביקורת על הקיבוץ, הצבא והפוליטיקה, הסיפורים מבטאים אכזבה עמוקה, אובדן אמונה וכוח ספרותי מרשים.
הספר הזה הוא בהחלט פיצוי על כל הנפלים שקראתי בתקופה האחרונה, כולל זוכה הפוליצר All the light we cannot see, שהיה אכזבה רבתית. הספר מתאר את השנים 1937 – 1939 בניו יורק ארצות הברית…..
בספר הרביעי בסידרה, מפקח הסקוטלנד יארד, אדם דלגליש, חוזר לפענח תעלומות מוות בבית נייטנג'ל. מוסד הצמוד לבית חולים בו מתמחות אחיות. שתי אחיות בתהליך התלמדות נרצחות: התר פירס….
הגיבור ז'אן דזר, עובד מדינה בעל שיגרה ידועה ומשמימה. לתוך שיגרה זו נכנסת אלויר הצעירה והצבעונית והיא שוברת אותה למנסרה רבת צבעים. ז'אן דזר שבבסיס אופיו פאסיבי ושמרני …
טיולי יום א' של ז'אן דזר/ ז'אן דה לה ויל דה מירמון Read Post »
מרקוס, ריטה ואירנה מגיעים לכפר לנופש. ריטה רצתה לנפוש בחוף הים, אבל מרקוס התעקש שיסעו לפחות לשבוע לחברו הורסיו אותו לא ראה מספר שנים. הנסיעה מתחילתה משתבשת …
בונבון, שם כינוי, הוא הדובר החסר שם של הסאטירה הזו. רק שם משפחתו ידוע (Me) והכינוי שנתנה לו המאהבת שלו. הקורא פוגש בבונבון על מדרגות בית המשפט….
הידרומניה הוא ספר מוזר חציו תעלומה שמתפענחת במהלך הספר וחלקו חזון אוקליפטי של ישראל בשנת 2065, ככזה הוא סוג של מדע……
The Girl with All the Gifts מאת M.R. Carey הוא רומן דיסטופי ופוסט־אפוקליפטי שמתחיל מצוין: עולם לאחר מגפה, בסיס צבאי מבודד, ילדים חריגים, ומלאני אחת, שנמצאת בדיוק על הגבול שבין אנושיות למשהו אחר לגמרי. השליש הראשון של הספר חזק, מטריד ומסקרן, אבל אחרי הבריחה מהבסיס משהו מתחיל לקרטע. הרעיונות עדיין מעניינים, הסיום עגום ואפקטיבי יותר מאמצע הספר, אבל המסקנה הגדולה שלו על עתיד האנושות נשארה בעיניי מפוקפקת.