שובי נפשי/ יהודית רותם

פשוט ספר לא מעניין בעיניי.

רכשתי את הספר לאחר שקראתי מחמאות על העלילה, הדמויות והכתיבה. אחת הסוקרות כתבה שמדובר בספר הטוב ביותר שקראה השנה.

אולי זו אני, אבל העלילה פשוט לא מעניינת. על פניו קיים פוטנציאל: סיפורן של שתי נשים שונות שנפגש בממשק עם מערכת היחסים שלהן עם גבר דתי נשוי.

יולי, מהגרת מאוקראינה שעלתה לארץ עם בנה הקטן לאחר שברחה מבעלה המתעלל, שנטש אותה אין ספור פעמים, בגד בה והכה אותה. היא חייה בעוני ומתקיימת מעבודתה בבית קפה, בו היא פוגשת את ברי, גבר דתי נשוי שמציע לה חדר מגורים בתמורה לעבודות ניקיון. יולי נקשרת לקופלום, מבקש מקלט אריתראי, שמסייע לה ומלווה אותה בתהליך הקליטה הקשה בארץ.

שלי, אלמנה שברחה מהדת לעולם החילוני לאחר פטירת בעלה. היא חייה בבדידות ובסבך הזיכרונות מחייה הקודמים, מנישואיה ומטרגדיות שפקדו אתה עד שהיא פוגשת בברי והיא נקלעת לרומן סוער איתו, אולם בסוף כל מפגש ברי חוזר לביתו ולמשפחתו ושלי נותרת לבד.

כאמור, לכאורה מעניין. בפועל משמים. הפרקים מתחלפים בין יולי לשלי, הפרקים של שלי ארוכים יותר אבל לא מצאתי לכך הצדקה עלילתית או ספרותית. במהלך הפרקים משולבים ציטוטים מהמקורות, לפעמים 2 או 3 ציטוטים בעמוד לא תמיד היו ברורים לי ההקשרים.

העלילה מתמקדת בחיי היומיום של הדמויות, המאבקים והקשיים שלהן תוך שהסופרת מותחת ביקורת על החברה החרדית, על הצביעות שבתוכה ועל התפיסות המיושנות המהוות בסיס לתפקוד של החברה הזו. מאידך, פכי החיים של שתי הנשים משעממים והחלקים המעניינים ביותר קשורים דווקא לעברו של קופלום האריתראי.

בנוסף, הפריעה לי העובדה שהסופרת בוחרת בקו עלילה בו ברי אונס את יולי כנגד רצונה לאחר שהוא מעניק לה אפשרות לגור במחסן כחדר מגורים והאירוע קורה במקביל לתיאור הרומן שהוא מנהל עם שלי ובאופן פרדוכסלי במקביל לתיאורים שלו כאיש דתי על סף חרדי. אני לא רומזת שגברים דתיים חרדיים אינם אונסים או אינם מנהלים רומנים מחוץ לנישואים, אני רק אומרת שקו העלילה הזה היה מבחינתי over the top בכל מובן שהו.

Shuvi Nafshi / Yehudit Rotem

I simply did not find this book interesting.

I bought Shuvi Nafshi after reading enthusiastic praise for the plot, the characters and the writing. One reviewer even described it as the best book she had read that year.

Maybe it is just me, but the plot simply did not hold my interest.

On paper, there is plenty of potential: the stories of two very different women whose lives intersect through their relationships with a married religious man.

Yuli is an immigrant from Ukraine who comes to Israel with her young son after fleeing an abusive husband who repeatedly abandoned her, cheated on her and beat her.

She lives in poverty and supports herself by working in a café, where she meets Beri, a married religious man who offers her a room to live in in exchange for cleaning work.

Yuli also develops a connection with Koplum, an Eritrean asylum seeker who helps her and accompanies her through the difficult process of building a life in Israel.

Shelly is a widow who left the religious world for a secular life after her husband’s death.

She lives in loneliness, surrounded by memories of her former life, her marriage, and the tragedies she has endured, until she meets Beri and becomes involved in an intense affair with him.

But at the end of every meeting, Beri returns to his home and family, while Shelly is left alone.

As I said, in theory this should be interesting.

In practice, I found it dull.

The chapters alternate between Yuli and Shelly. Shelly’s chapters are longer, but I could not find any real narrative or literary justification for that difference.

The book also incorporates quotations from Jewish sources throughout the chapters, sometimes two or three on a single page, and the connection between them and the surrounding text was not always clear to me.

The plot focuses on the women’s everyday lives, their struggles and difficulties, while the author criticizes ultra-Orthodox society, the hypocrisy within it, and the outdated ideas that form the basis of its social structure.

On the other hand, the details of the two women’s daily lives often felt tedious to me, and some of the most interesting sections were actually those connected to Koplum’s past in Eritrea.

I was also bothered by the decision to include a plotline in which Beri sexually assaults Yuli after giving her the opportunity to live in a storage room converted into a bedroom.

This happens alongside the description of the affair he is having with Shelly and, paradoxically, alongside repeated descriptions of him as a religious man bordering on ultra-Orthodox.

I am not suggesting that religious or ultra-Orthodox men do not commit sexual assault or have affairs outside marriage.

My problem is with the plot's construction.

For me, this storyline simply felt over the top in every possible way.