קווים אדומים/ יהודית צפורי

סוג של מותחן משולב ברומנטיקה וארוטיקה.

טוני, מגיע לאי ביוון לאחר שאחיו נפצע בתאונה. שנים הוא חי בפריז ומפתח את קריירת הציור שלו כדי להתרחק ממשפחתו ובמיוחד מאביו, מלך הלילה, מנהיג המאפיה היוונית.

כשהוא מתאחסן בבית מלון הוא פוגש את מלאני והם מבלים 48 שעות של שכרון חושים מסמם לאחריהן הוא עוזב את יוון בחזרה לחיו בפריז. מלאני וטוני אינם מחליפים פרטים בינהם כך ששהמפגש שלהם היה חד פעמי.

אלא שאביו של טוני לא מוותר על המפגש עם בנו, וגם גופה עלומה נמצאת בשטח ופתאום טוני ומלאני נפגשים בנסיבות בלתי צפויות לשניהם.

חייבת לציין שקו העלילה לא לגמרי אמין והחלק האחרון של הספר, שבו מתחוללת מלחמת עולם שלישית באי זערורי ביוון ומרחץ דמים נוסח אטילה ההוני, לא מוסיף אמינות לעלילה שגם כך מופרכת והזויה.

העלילה מחוררת כגבינה שווצרית ולא תמיד ברור היכן האירועים מתרחשים.

מסתבר שמלאני היא איזה וונדר וומן ששלפו מאחד הסרטים האלה של גיבורי העל.

בנוסף לבעיית האמינות בעלילה, הספר רצוף קלישאות מגוחכות וסטראוטיפים מטופשים:

• המשטרה מושחתת
• לכולם יש אליבי מושלם ואם אין להם אז מוצאים מי שיספק את האליבי
• היוונים, הרוסים והאלבנים כולם נלחמים על שליטה, כולם יורים בכולם, כולם מחסלים את כולם, וכולם בוגדים בכולם.
• טוני הוא הצייר המיוסר והמצולק ממות אימו אבל מסתבר שדם סמיך ממים ולכן הוא גם קר רוח ונפש ולא ממצמץ כשהוא רואה דם.
• לאב המשפחה חשובה יותר השליטה ברחובות ובמאפיה מאשר ילדיו בהם הוא מתעלל בלי שמץ אמפטיה (מערכת היחסים של טוני עם אביו ובכלל העלילה בגדול הזכירה לי בחלק את החלק הראשון של אל דיאבלו, במיוחד החלקים של חינוך הילדים לרשת את האימפריה)
• אביה של מלאני נהרג בתאונת דרכים ואמא שלה לא נישאה מחדש לאחר שאיבדה את אהבת חייה.
• שלא לדבר על כך שכולם בספר הזה עשירים להחליא, כי כשעניים אין זמן לשחק ביריות כמו קאבויים במערב הפרוע. על פי חלק מהתיאורים, היה מתאים למקם אותו באיטליה ולא ביוון עם הקיפי משפחות הפשע שמסתובבות בספר נראה שהם פשוט חיים באזור מחייה קטן מידי ולא פלא שבכל עמוד שני בערך מישהו רוצח מישהו.

יחד עם זאת כשמתעלמים מהמופרכות, וכשמתעלמים מהקלישאות, הספר קולח והעלילה קצבית כך שקראתי אותו במשך שעתיים.

ועכשיו קראתי שוב את הסקירה שלי על ספר אחר של הסופרת, וגם שם היה מדובר במותחן רומנטי וגם שם היתה בעיית אמינות קלה בעלילה. כנראה שעלילה תפורה היא לא הצד החזק של הסופרת.

קווים

סידרת קווים 1#

Red Lines / Yehudit Tzipori

A kind of thriller mixed with romance and erotica.

Antonis, or Tony, arrives on an island in Greece after his brother is injured in an accident. For years he has lived in Paris, developing his career as a painter in order to distance himself from his family, especially from his father, the king of the nightlife and leader of the Greek mafia.

While staying at a hotel, he meets Melanie, and the two spend forty-eight intoxicating hours together before he leaves Greece and returns to his life in Paris. Melanie and Tony do not exchange any personal details, so their encounter is supposed to remain a one-time event.

But Tony’s father has no intention of giving up on seeing his son; an unidentified body is discovered, and suddenly Tony and Melanie meet again under circumstances neither of them expected.

I have to say that the plot is not entirely believable, and the final section, in which something resembling World War III breaks out on a tiny Greek island with a bloodbath worthy of Attila the Hun, does very little to improve the credibility of a story that was already fairly absurd.

The plot has more holes than Swiss cheese, and it is not always clear where exactly the events are taking place.

Apparently, Melanie is some kind of Wonder Woman pulled straight out of a superhero movie.

On top of the credibility problem, the book is packed with ridiculous clichés and foolish stereotypes:

1. The police are corrupt.
2. Everyone has a perfect alibi, and if they do not, someone conveniently appears to provide one.
3. The Greeks, Russians and Albanians are all fighting for control, everyone shoots everyone, everyone kills everyone, and everyone betrays everyone.
4. Tony is the tortured painter scarred by his mother’s death, yet apparently blood is thicker than water, because he is also cold-blooded and does not blink at the sight of violence.
5. His father cares more about control of the streets and the mafia than about his children, whom he abuses without a trace of empathy.
6. Melanie’s father died in a car accident, and her mother never remarried after losing the love of her life.
7. And of course everyone in this book is disgustingly rich, because poor people apparently do not have time to run around shooting at each other like cowboys in the Wild West. Judging by the number of criminal families wandering through the story, Italy might have been a more suitable setting than Greece. They all seem to live in an absurdly small area, so perhaps it is no surprise that someone murders someone else every few pages.

And yet, if you ignore the absurdity and ignore the clichés, the book moves quickly, and the plot has enough pace that I finished it in about two hours.

I have now reread my review of another book by the same author, and apparently that one was also a romantic thriller with a slight credibility problem in the plot.

It seems tightly constructed plotting may simply not be this author’s strongest side.