סטונר הוא מסוג הספרים שלא שוכחים. המינוריות של הכתיבה והפשטות הישירה שבו הופכת את סך חלקיו לעוצמתי ולחווית קריאה בלתי נשכחת. ויליאם סטונר, בן לחקלאים ממיזורי, יוצא….
סקירה על סורק אפלה מאת פיליפ ק. דיק, A Scanner Darkly, רומן דיסטופי קשה על סמים, מעקב, זהות מתפוררת, התמכרות והאופן שבו חברה שלמה נבלעת באפלה.
הספר שגרם לי להתאהב בהיסטוריה של שושלת המלוכה הבריטית. אהבתי במיוחד לקרוא על התקופה שבין המאות ה- 15- 17, אבל לא רק. הוא החל את שיגעון "המונרכיה הבריטית"…
The Tudors: The Complete Story of England's Most Notorious Dynasty/ G.J. Meyer Read Post »
שעת הדימדומים בין חיים למוות נתפסת, לפחות בעניי כשעת חשבון הנפש. לפעמים יש כאלה שמתארים נסיבות או סיטואציות קשות במשפט "כל החיים עברו לפני עניי" שהיא תחושה די ממצה לחשבון …
הספר "אני, הנרי השמיני" מאת ג'ורג' מרגרט הוא יצירה סוחפת, חדה ומעמיקה, שמצליחה לשחזר את דמותו המורכבת של המלך הנרי ה -8, מלך שנוי במחלוקת ביותר בהיסטוריה האנגלית, ובו זמנית…
אני, הנרי השמיני: יומנו האישי של מלך עם הערות מאת ליצן החצר שלו / מרגרט ג'ורג' Read Post »
מסע סוחף אל לב מלחמות השושנים דרך עיניה של אישה אחת נחושה: מרגרט ביופורט. אישה שמאמינה כי בנה נועד למלוכה, ונלחמת בעולם אכזרי של תככים, קרבות ודם כדי להגשים את ייעודה. רומן היסטורי עוצר נשימה שמעניק חיים חדשים לתקופה דרמטית באנגליה…
בדם קר מאת טרומן קפוטה הוא לא ספר שמזעזע באמצעות תיאורים גרפיים, אלא באמצעות תמונה אנושית רחבה ומטרידה. קפוטה לוקח מקרה רצח אמיתי בקנזס והופך אותו לחקירה ספרותית של חברה, משפט, מוסר, אמונה דתית, עונש מוות והגבול הדק שבין קורבנות לפושעים. זה ספר קשה, חכם ומטלטל, כזה שלא רק מספר פשע אלא מאלץ את הקורא להביט במנגנונים שאפשרו לו להתרחש.
בשלהי המאה ה- 19 הכה ברובע האיסט סייד של לונדון מרצח פסיכופט. הוא ריטש נשים שעסקו ביצאנות. המאפיינים של מקרי הרצח שמדוברים בספר הם זהים: שיסוף הגרון כמעט עד לעצם….
בדברי הימים האמריקאים ישנן תקופות שחורות, אחת מהן היא תקופת המקארתיזם. מקארתיזם הוא כינוי לתקופה בה נעשתה פעילות אינטנסיבית בארה"ב נגד מי שנחשד כאוהד הקומוניסטים. ציד המכשפות התרחש בין סוף ….
אוי אלוהים של ענת גוב לוקח שאלה תיאולוגית כבדה, איפה אלוהים כשבאמת צריך אותו, והופך אותה למחזה משעשע, עצוב ומדויק מאוד. דרך מפגש בין פסיכולוגית חד־הורית לבין אלוהים בדיכאון, גוב כותבת טקסט שנוגע באמונה, בכאב, באימפוטנציה האלוהית ובצורך האנושי להיתלות במשהו גדול מאיתנו, בלי לזלזל לא בקורא ולא בשאלה.
השם של העולם של דניס ג'ונסון הוא נובלה חידתית ומעורפלת על אבל, בדידות ותודעה שמתפרקת מבפנים. יש בה רגעים של דיוק רגשי ושל יופי לשוני אמיתי, אבל גם תחושה מתמשכת שהספר מתאמץ להיות "אמנות" במקום פשוט להיות חי.
ואז הגענו לסוף של ג'ושוע פריס מתחיל כסאטירה משרדית מבריקה, מצחיקה ומדויקת להפליא על פחד, רכילות, מיתון ויחסים בין עובדים. ואז, בדיוק כשהספר כבר תופס צורה ומומנטום, הוא מתפזר, מתעכב ומאבד את מרכז הכובד שלו. חבל, כי היה פה חומר לפנינה.
