על העיוורון/ ז'וזה סאראמאגו
על העיוורון הוא לא רק רומן על מגפה מסתורית של עיוורון לבן. זה ספר על מה שקורה לחברה כשהחוקים מתפוררים, כשהפחד מחליף מוסר, וכשהאדם מגלה שהוא הרבה פחות רחוק מן החיה מכפי שנוח לו לחשוב.
על העיוורון הוא לא רק רומן על מגפה מסתורית של עיוורון לבן. זה ספר על מה שקורה לחברה כשהחוקים מתפוררים, כשהפחד מחליף מוסר, וכשהאדם מגלה שהוא הרבה פחות רחוק מן החיה מכפי שנוח לו לחשוב.
A visit from the Goon Squad, מאת ג'ניפר איגן זכה בפוליצר לשנת 2011. בעברית Goon Squad יכול להתפרש כיחידת בריונים, אבל בספר היא אינה כיתת בריונים אלא כינוי לזמן הנוגש באדם. …
הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר הבן הוא אחד הרומנים הפוסט־אפוקליפטיים המדכאים והמעניינים שקראתי: עולם שקם אחרי שואה גרעינית, מסדר נזירים המשמר את שרידי הידע האנושי, ואנושות שמתחילה מחדש רק כדי לגלות שהיא אולי לא למדה דבר. זה ספר על דת, מדע, קידמה, זיכרון, מוסר והמעגל האפל שבו האדם בונה את הכלים שמחזירים אותו שוב אל החורבן.
ספר לירי קצר ומרהיב שבו יואל הופמן כותב את קורות חייו כמו שיר מתמשך. מילים שמלטפות, מציירות ומפוצצות את הלב ביופי טהור.
לסכם ספר שב- 155 עמודים קצרים ודחוסים מתאר את עלייתה ונפילתה של המאה ה- 20, תהיה יומרנות ואפילו גם חוצפה. ברור לי שסיכום כזה, אם נכתב, חוטא ליכולות הגאוניות של ….
"איתן פרום", בנוי כסיפור בתוך סיפור והוא נחשב למעין אוטוביוגרפיה הפוכה על חיי הנישואים של וורטון. בקליפת אגוז, "איתן פרום" הוא סיפור אהבה ותשוקה אומללים ובלתי אפשריים בתא משפחתי של איתן…
מבחר מסיפוריו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, שיצירותיו מבטאות את אי-הוודאות הקיומית של האדם בעת-החדשה בעוצמה ובדייקנות שלא פגו עד היום….
"מסעותי עם צ`רלי", הוא לדעתי אחד מהספרים המכוננים שקראתי. הפרקים האחרונים שלו, המתארים את המסע שערך סטיינבק בדרום ארה"ב, השאירו אותי נסערת מעומק השינאה, האלימות והכיעור האנושי שרק החמירו מאז שנכתב הספר….
"מופקרות" של ענת גור קורע את מסכת האשליות מעל נושא הזנות: לא כסף קל, לא רומנטיקה בסגנון הוליווד, אלא ניצול, אלימות והפקרה. קולן של נשים שמבקשות לשרוד והאשמה שמוטלת על חברה שמעדיפה להסיט מבט…
ספר שכולו זרם תודעה פיוטי, מהפנט ובלתי ניתן לריסון. הגלים של וירג’יניה וולף הוא לא עלילה, אלא מצב צבירה: של זיכרון, של כאב, של הזמן החולף. שישה חברים, חיים שלמים, וגלים של תודעה ששוטפים שוב ושוב את אותו חוף….
איאן מקיואן בונה אמת, הורס אותה, ושוב בונה אותה מחדש. כפרה הוא רומן שמעמיד את הקורא מול שאלה עתיקה: האם אפשר לתקן עוול שכבר נכתב בדמו של אחר. זה ספר יפהפה, אכזרי, ומרגיז, שהכפרה בו היא אולי רק חלום ספרותי שאיש אינו יכול לחיות בו באמת.
"מופקרות" של ענת גור קורע את מסכת האשליות מעל נושא הזנות: לא כסף קל, לא רומנטיקה בסגנון הוליווד, אלא ניצול, אלימות והפקרה. קולן של נשים שמבקשות לשרוד והאשמה שמוטלת על חברה שמעדיפה להסיט מבט…