עולמות אחרי קריסה: מגפה, אקלים, מים, דבורים, בידוד, הישרדות, ופירוק הסדר המוכר.
נגיף קטלני, ניסוי סודי, והאנושות על סף חורבן. המעבר של ג'סטין קרונין הוא לא עוד ספר אפוקליפטי, אלא אפוס ספרותי שמבקש לבחון את כוחו של הטבע, את חטא היוהרה האנושי, ואת הניצוץ הקטן של התקווה שנשאר גם כשהכול נראה אבוד….
ספר שמחבר בין עבר, הווה ועתיד, דרך סיפורם של הדבורים ושל האנשים שחייהם נשזרים בהן…
לדעתי, זוהי הפקה הראשונה בשפה העיברית של סטוריטל ואיזה ביצוע יפיפה. רק על הביצוע מגיע להם 5 כוכבים מנצנצים. אחד מספרי ……
אירוע קטסטרופלי לא ברור מתרחש על פני כדור הארץ. קבוצת מדענים מפונה מהקוטב הארקטי הקנדי ורק אוגוסטין, מדען העוסק באסטרופיזיקה נותר מאחור מבחירה. יחד איתו נותרת מאחור אייריס. ילדה צעירה…
וירוס קטלני מתפשט בעולם בקצב רצחני. בהתחלה בודדים מתים ממנו, אבל הקצב של המוות מוכפל וכשהוירוס מגיע לארצות הברית הכאוס הולך וגובר. מתוך הכאוס צומחים כוחות קסם וכוחות …
תחנה אחת־עשרה, מתאר עולם אחרי מגפה שהכחידה כמעט את כל האנושות. אבל הכוח האמיתי של הספר אינו נמצא רק באפוקליפסה, אלא במה שנשאר אחריה: תיאטרון, זיכרון, אמנות, גורל וחיבורים אנושיים שממשיכים להדהד גם כשהעולם הישן נעלם.
הידרומניה הוא ספר מוזר חציו תעלומה שמתפענחת במהלך הספר וחלקו חזון אוקליפטי של ישראל בשנת 2065, ככזה הוא סוג של מדע……
The Girl with All the Gifts מאת M.R. Carey הוא רומן דיסטופי ופוסט־אפוקליפטי שמתחיל מצוין: עולם לאחר מגפה, בסיס צבאי מבודד, ילדים חריגים, ומלאני אחת, שנמצאת בדיוק על הגבול שבין אנושיות למשהו אחר לגמרי. השליש הראשון של הספר חזק, מטריד ומסקרן, אבל אחרי הבריחה מהבסיס משהו מתחיל לקרטע. הרעיונות עדיין מעניינים, הסיום עגום ואפקטיבי יותר מאמצע הספר, אבל המסקנה הגדולה שלו על עתיד האנושות נשארה בעיניי מפוקפקת.
על העיוורון הוא לא רק רומן על מגפה מסתורית של עיוורון לבן. זה ספר על מה שקורה לחברה כשהחוקים מתפוררים, כשהפחד מחליף מוסר, וכשהאדם מגלה שהוא הרבה פחות רחוק מן החיה מכפי שנוח לו לחשוב.
הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר הבן הוא אחד הרומנים הפוסט־אפוקליפטיים המדכאים והמעניינים שקראתי: עולם שקם אחרי שואה גרעינית, מסדר נזירים המשמר את שרידי הידע האנושי, ואנושות שמתחילה מחדש רק כדי לגלות שהיא אולי לא למדה דבר. זה ספר על דת, מדע, קידמה, זיכרון, מוסר והמעגל האפל שבו האדם בונה את הכלים שמחזירים אותו שוב אל החורבן.
בז וניאלה מאת מרגרט אטווד הוא רומן דיסטופי על אדם אחרון כמעט, עולם שקפא אחרי חורבן, ושאלה אחת מכוערת מאוד: מה קורה כשבני אדם חכמים מדי מתחילים להתייחס לבריאה כאל פרויקט פיתוח
