פחד של שטפן צוויג היא נובלה קצרה וחדה על אישה בורגנית אחת, אבל בתוכה רוחשת תרבות שלמה של אשמה, הדחקה וענישה חברתית. צוויג לוקח בגידה שיכלה להפוך למלודרמה שגרתית, והופך אותה למסע חונק בתוך תודעה מתפרקת, בעולם וינאי שבו הכבוד החברתי דק בהרבה מכפי שהוא נראה. זהו ספר על חרדה, על בושה, ועל הרגע שבו הנפש נעשית הסוהר האכזרי ביותר של עצמה.
שפילפוגל, שפילפוגל של מתן חרמוני הוא סאטירה פרועה, בוטה ומשעשעת מאוד על עולם האקדמיה, על מלחמות תקן, על יחסי כוח מגדריים ועל היצרים הקטנים והמלוכלכים שמתחבאים מאחורי השפה הגבוהה של החוג לספרות. דרך המהפך האבסורדי של יהושע רדלר ליהודית רדלר, חרמוני בונה רומן שמחבר בין פארסה, סקס, ציניות ואמת לא נעימה על מוסד שמתיימר לעסוק ברוח, אבל שקוע עד הצוואר בפוליטיקה, אגו ותשוקה.
סיפורה של מרי, נערה בת 14, בת למשפחת איכרים ענייה, שנשלחת לעבוד בבית הכומר בתמורה לסיוע כלכלי למשפחתה. השנה 1830. היא לא משתלבת בבית ואף מנסה לברוח אך …
שלוש נשים, יום אחד, חיים שלמים של בדידות, אהבה, ופשר שלא תמיד מתגלה…
בספר חד, מצחיק וכואב, יוצאת וירג'יניה וולף למסע אינטלקטואלי בעקבות קולן האובד של נשים בהיסטוריה. חדר משלך הוא כתב אשמה מבריק ובלתי מתפשר, שמזכיר לנו: בלי עצמאות, אין ספרות…
גן עדן של ארנסט המינגוויי נראה תחילה כמו פנטזיה של חוף, אלכוהול, עושר ותשוקה, אבל מהר מאוד מתברר שזה ספר על פירוק. פירוק של זוגיות, של זהות מגדרית, של גבריות, ושל האשליה שחיי החופש של העשירים הם באמת חופשיים. זה רומן חושני, חד ומאוד לא תמים.
"מופקרות" של ענת גור קורע את מסכת האשליות מעל נושא הזנות: לא כסף קל, לא רומנטיקה בסגנון הוליווד, אלא ניצול, אלימות והפקרה. קולן של נשים שמבקשות לשרוד והאשמה שמוטלת על חברה שמעדיפה להסיט מבט…
מידלסקס של ג'פרי יוג'נידיס הוא רומן שאפתני מאוד, שמצליח להיות בעת ובעונה אחת גם סיפור על גוף, זהות ומגדר, וגם סיפור רחב יותר על הגירה, מעמד בינוני, אמריקה וההיסטוריה שזזה בתוך משפחה אחת. במיטבו זה ספר מרתק, חכם ובהיר להפליא. חבל רק שבישורת האחרונה הוא גולש לטלנובלה ומחליש חלק מן ההישג.
