יש ואין של ארנסט המינגוויי הוא רומן מריר על אדם שנאבק להחזיק את הראש מעל המים בעולם שמחלק הכול לפי קו פשוט ואכזרי, מי שיש לו ומי שאין לו. הוא כתוב בשפה חדה וחסרת קישוט, אבל מסרב לתת לקורא את הקתרזיס שהרומן כמעט מבטיח, ולכן משאיר אחריו חמיצות עיקשת.
יש ואין/ ארנסט המינגוויי Read Post »
חגיגה נודדת של ארנסט המינגוויי הוא ספר זיכרונות על פריז, עוני, כתיבה ואהבה, אבל גם על האופן שבו סופר בונה לעצמו עבר שאפשר לחיות איתו. יש בו חיים, חדות, רכילות ספרותית ועונג אמיתי, אבל גם לא מעט ניקוי עצמי, אידאליזציה ושתיקות נוחות מאוד.
חגיגה נודדת/ ארנסט המינגוויי Read Post »
על העיוורון הוא לא רק רומן על מגפה מסתורית של עיוורון לבן. זה ספר על מה שקורה לחברה כשהחוקים מתפוררים, כשהפחד מחליף מוסר, וכשהאדם מגלה שהוא הרבה פחות רחוק מן החיה מכפי שנוח לו לחשוב.
על העיוורון/ ז'וזה סאראמאגו Read Post »
A visit from the Goon Squad, מאת ג'ניפר איגן זכה בפוליצר לשנת 2011. בעברית Goon Squad יכול להתפרש כיחידת בריונים, אבל בספר היא אינה כיתת בריונים אלא כינוי לזמן הנוגש באדם. …
A Visit from the Goon Squad/ Jennifer Egan Read Post »
הקדמה – אחרי כל ההמלצות שקראתי לגבי ספרים של קוני ויליס ובמיוחד לגבי "המשכוכית" האלמותי והבלתי ניתן להשגה, הייתי חיבת להשלים את הפער ולסגור חור בהשכלה. הזמנתי לי…
Fire Watch / Connie Willis Read Post »
בינואר השנה, נפל דבר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. עולם האימהות עובר טלטלה קשה עד כדי כך שלא ישוב להיות כבעבר: אמהות סיניות טובות מאמהות יהודיות! הסינים שכבשו …
הימנון הקרב של אמא נמרה/ איימי צ'ואה Read Post »
חגיגת יום הולדת לאיש עסקים יפני במדינה דרום אמריקאית עלומה הופכת בן רגע לתקרית ביטחונית רבת משתתפים, כשחוליית חוטפים חמושה פורצת לבניין סגן הנשיא. הדרמה הפוליטית שנרקמת אמורה להיות מתוחה…
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות, כמו כוס יין שלא לגמרי הגיע לבשלות – מצד אחד, יש בו את כל המרכיבים של מותחן …
רצח בדרך בית לחם/ בתיה גור Read Post »
מאטי וחברו השתקן נילה גדלים בויטולה, עיירה קטנה בצפון הרחוק של שוודיה. הימים הם ימי סוף שנות ה- 60 ומאטי מתאר את שנות הילדות והבחרות שלו, של נילה…
מוזיקה פופולרית מויטולה/ מיקאל ניאמי Read Post »
הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר הבן הוא אחד הרומנים הפוסט־אפוקליפטיים המדכאים והמעניינים שקראתי: עולם שקם אחרי שואה גרעינית, מסדר נזירים המשמר את שרידי הידע האנושי, ואנושות שמתחילה מחדש רק כדי לגלות שהיא אולי לא למדה דבר. זה ספר על דת, מדע, קידמה, זיכרון, מוסר והמעגל האפל שבו האדם בונה את הכלים שמחזירים אותו שוב אל החורבן.
הימנון ללייבוביץ/ וולטר מ מילר הבן Read Post »
ספר לירי קצר ומרהיב שבו יואל הופמן כותב את קורות חייו כמו שיר מתמשך. מילים שמלטפות, מציירות ומפוצצות את הלב ביופי טהור.
Curriculum Vitae/ יואל הופמן Read Post »
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.
רפליקה אובססיבית, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי Read Post »
