גן עדן של ארנסט המינגוויי נראה תחילה כמו פנטזיה של חוף, אלכוהול, עושר ותשוקה, אבל מהר מאוד מתברר שזה ספר על פירוק. פירוק של זוגיות, של זהות מגדרית, של גבריות, ושל האשליה שחיי החופש של העשירים הם באמת חופשיים. זה רומן חושני, חד ומאוד לא תמים.
יש ואין של ארנסט המינגוויי הוא רומן מריר על אדם שנאבק להחזיק את הראש מעל המים בעולם שמחלק הכול לפי קו פשוט ואכזרי, מי שיש לו ומי שאין לו. הוא כתוב בשפה חדה וחסרת קישוט, אבל מסרב לתת לקורא את הקתרזיס שהרומן כמעט מבטיח, ולכן משאיר אחריו חמיצות עיקשת.
חגיגה נודדת של ארנסט המינגוויי הוא ספר זיכרונות על פריז, עוני, כתיבה ואהבה, אבל גם על האופן שבו סופר בונה לעצמו עבר שאפשר לחיות איתו. יש בו חיים, חדות, רכילות ספרותית ועונג אמיתי, אבל גם לא מעט ניקוי עצמי, אידאליזציה ושתיקות נוחות מאוד.
A visit from the Goon Squad, מאת ג'ניפר איגן זכה בפוליצר לשנת 2011. בעברית Goon Squad יכול להתפרש כיחידת בריונים, אבל בספר היא אינה כיתת בריונים אלא כינוי לזמן הנוגש באדם. …
הקדמה – אחרי כל ההמלצות שקראתי לגבי ספרים של קוני ויליס ובמיוחד לגבי "המשכוכית" האלמותי והבלתי ניתן להשגה, הייתי חיבת להשלים את הפער ולסגור חור בהשכלה. הזמנתי לי…
בינואר השנה, נפל דבר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. עולם האימהות עובר טלטלה קשה עד כדי כך שלא ישוב להיות כבעבר: אמהות סיניות טובות מאמהות יהודיות! הסינים שכבשו …
חגיגת יום הולדת לאיש עסקים יפני במדינה דרום אמריקאית עלומה הופכת בן רגע לתקרית ביטחונית רבת משתתפים, כשחוליית חוטפים חמושה פורצת לבניין סגן הנשיא. הדרמה הפוליטית שנרקמת אמורה להיות מתוחה…
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות, כמו כוס יין שלא לגמרי הגיע לבשלות – מצד אחד, יש בו את כל המרכיבים של מותחן …
מאטי וחברו השתקן נילה גדלים בויטולה, עיירה קטנה בצפון הרחוק של שוודיה. הימים הם ימי סוף שנות ה- 60 ומאטי מתאר את שנות הילדות והבחרות שלו, של נילה…
ספר לירי קצר ומרהיב שבו יואל הופמן כותב את קורות חייו כמו שיר מתמשך. מילים שמלטפות, מציירות ומפוצצות את הלב ביופי טהור.
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.
רפליקה אובססיבית, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי Read Post »
העלילה בקליפת אגוז, כשנמצאים שרידי גופה בחווה ששימשה כביתו של הסופר המינגווי בקובה, נקרא מריו קונדה, בלש בדימוס, כדי לנסות ולהתחקות אחר פתרון התעלומה…
