טביה (טוביה) החולב/ שלום עליכם
טביה מוכר גבינות ומוצרי חלב שונים לתושבי האזור. הוא מתפרנס בדוחק וחיו הם חיי עוני. הספר מתמקד במאמציו לחתן את בנותיו …
טביה מוכר גבינות ומוצרי חלב שונים לתושבי האזור. הוא מתפרנס בדוחק וחיו הם חיי עוני. הספר מתמקד במאמציו לחתן את בנותיו …
שעות מתות מאת אורי אדלמן הוא רומן מתח שמתחיל ברגע טרגי של כישלון מקצועי ונמשך לשורה של סיטואציות קיצוניות שמרעידות את עולמו של הגיבור. העלילה מתחילה עם ניתוח חירום…
בסימן ונוס מאת אורי אדלמן הוא ספר מתח מרתק ומלא תהפוכות, שמצליח לשמור על הקורא מרותק גם כאשר חלק מהסודות נחשפים מוקדם מהצפוי. העלילה מתחילה בצורה שגרתית לכאורה, כאשר…
טיילור ג'נקינס ריד היא by far הסופרת האהובה עלי ביותר. אני רצה לקנות ולקרוא כל כספר שהיא מפרסמת והיא גורמת לי לבומים בלב ולעונג בנפש. סיימתי ….
שפילפוגל, שפילפוגל של מתן חרמוני הוא סאטירה פרועה, בוטה ומשעשעת מאוד על עולם האקדמיה, על מלחמות תקן, על יחסי כוח מגדריים ועל היצרים הקטנים והמלוכלכים שמתחבאים מאחורי השפה הגבוהה של החוג לספרות. דרך המהפך האבסורדי של יהושע רדלר ליהודית רדלר, חרמוני בונה רומן שמחבר בין פארסה, סקס, ציניות ואמת לא נעימה על מוסד שמתיימר לעסוק ברוח, אבל שקוע עד הצוואר בפוליטיקה, אגו ותשוקה.
אמנית כושלת נמשכת לגופה הדומה לה שתי טיפות מים, ופותחת מסע פסיכולוגי בין אמנות, טירוף ותהילה. רומן מטריד שמביט בעין קרה על עולם האמנות.
בריכה עירונית של אדוה בולה הוא קובץ סיפורים חד ומדויק על החיים העירוניים בתל אביב, על זוגיות, קריירה, בדידות ואשליות קטנות שמכסות על חוסר מימוש עמוק. דרך שש דמויות וסיטואציות לא נוחות, בולה בונה ספרות חזקה, אמפתית וחסרת רחמים.
זוג אחד, קיץ אחרון, וים של עייפות וזילזול. “העייפים” מבטיח צלילה אל לב הזיכרון והכאב, אבל במקום דרמה אנושית מציע לקורא סיפור מרוחק, כמעט אכזרי. זהו ספר שמסמן עומק, אך נשאר על פני השטח.
אחרי האהבה הגדולה שלי לעד שיום אחד, הגעתי אל אח שלי איוב עם ציפיות גבוהות. אבל הרומן הזה של שמי זרחין לא הצליח להחזיק אותי: העלילה נשארה לא ברורה, השפה הרגישה כבדה ומלאכותית, והקסם פשוט לא הופיע.
יולנדה הוא רומן אישי ומלוטש על סבתא אחת, זיכרון, זהות והחיפוש אחר שורשים בעולם זר.
ספר חניכה רגיש ונועז שבו משה סקאל כותב את משפחתו, וכותב את עצמו.
דרך המגדלור 16 מאת דבי מקומבר הוא הספר הראשון בסדרת Cedar Cove, סדרת עיירה קטנה מרובת דמויות. נטשתי אחרי 15%, פשוט כי לא היה לי חשק להמשיך ולא הרגשתי חיבור לעולם או לדמויות.
שלוש מסות קצרות של עמוס עוז על פנאטיות, זהות ותרבות ישראלית: פרק ראשון חד ומטלטל, פרק שני חכם על פלורליזם ופרשנות, ופרק שלישי על הסכסוך שמרגיש פחות מחובר לקודמים.