המשך קורותיה של ג'ורג'יאנה, הממוקמת במקום 34 לכס המלוכה. ג'ורג'יאנה חסרת הכל, נקראת שוב ושוב למלכה מרי, בכדי לסייע במשימות קטנות שרק היא יכולה לבצע…
אב שכול יוצא למסע במדבר בעקבות בנו שנעלם. אהרן מגד כותב על אשמה, אמונה ושבר ישראלי, ברומן חכם ומכאיב שלא מפחד לשאול שאלות.
רומן משפחתי שמתחיל משבר אישי ונפתח לסיפור של שורשים, שתיקות והודו שלא מופיעה בגלויות. הוא רוצה לגעת בהכול, לפעמים יותר מדי, עם רגעים דידקטיים שמרגישים כמו שיעור. ועדיין, הלב של הסיפור עובד, והקשר האנושי שנבנה בו נשאר.
„דוקטור מריגולד” של דיקנס הוא נובלה קטנה על חסדים קטנים, ועל משפחה שנבנית בלי ביולוגיה ובלי נאומים.
ככה החיים יפים הוא רומן חד ורגיש על משפחה שמתפרקת לאט. בין אהבה, טירוף וילד אחד שמנסה להבין מהו נורמלי כשכל מה שסביבו איננו.
בניניה מקיאוולי הוא ספר קטן על ילדה גדולה מן החיים, שמוצאת דרך להפוך את הכאב לכלי עבודה.
סיפורה של חאדולה הוא לא עוד טרגדיה יוונית, אלא כתב אישום נגד גורל שאף פעם לא נותן סיכוי. זקנה שמרפאת בצמחים ורוצחת מתוך ייאוש, אישה שנמחצת בין עוני, משפחה וחטא קדום. זה סיפור על בחירה שלא הייתה בחירה ועל חיים שנטרפו לפני שהתחילו.
רומן משפחתי ענק, שפה עשירה, ודמיון שלא נגמר. “פונטנלה” של מאיר שלו מצייר את משפחת יופה כקרקס מיתולוגי של מייסדים, נכדים ותעלולים פנטסטיים, אבל מתחת ליופי מסתתרת גם אי נוחות מוסרית ועודף שמתחיל לחנוק את הסיפור. זה ספר שמוכיח למה אנשים סוגדים לשלֵו, וגם למה אחרים בורחים ממנו.
הזיפים של לזרוס הוא מסוג הספרים שנראים על הנייר כמעט מסוכנים: רומן אהבה, ארכיאולוגיה, המרד הגדול, וטראומה אישית עמוקה. בפועל, לימור מויאל מחברת את כל אלה לספר חכם, סוחף ומדויק, שבו ההיסטוריה אינה תפאורה, והאהבה אינה קישוט, אלא שני צירים שמזינים זה את זה.
הנבחר מאת ברניס רובנס מספר על ילד פלא שהופך לאדם שבור, על משפחה יהודית שבה האהבה נחנקת תחת שליטה, אשמה והחמצה, ועל חיים שלמים שנרמסים תחת ציפיות שאי־אפשר לעמוד בהן. כתיבה אדירה. חוויית קריאה קשה.
יולנדה הוא רומן אישי ומלוטש על סבתא אחת, זיכרון, זהות והחיפוש אחר שורשים בעולם זר.
ספר חניכה רגיש ונועז שבו משה סקאל כותב את משפחתו, וכותב את עצמו.
לא עלילה, אלא הקשבה. לא גיבורה, אלא הד מדויק ונוגע. כל שיחה היא מראה. כל קול – תהודה. וכל קו מתאר מצייר דמות אחת: אותנו…
