ג'ים הילד של טוני ארלי הוא רומן התבגרות עדין ומחמם לב, שמחזיר את הקורא לעיירה אמריקאית קטנה שבה משפחה, עבודה וענווה עדיין עומדים במרכז. דרך שנת חייו האחת־עשרה של ג'ים, הספר מתבונן בילדות, באובדן ובשבריריות החיים.
חמישייה צרפתית מבטיח מפגש עם חמישה קולות מרכזיים בספרות הצרפתית, אבל מבחינתי מדובר בקובץ לא אחיד ומאכזב. ורן ופרוסט סתמיים, בלזק מופיע במסה תמוהה, ורק הסיפור של זולא באמת מצדיק את הקריאה.
חמישייה צרפתית/ ז'ול ורן, מרסל פרוסט, אונורה דה בלזק, אמיל זולא, אנטול פראנס Read Post »
שני מונולוגים דרמטיים, שתי דמויות שונות לחלוטין, והרבה הומור שחור. Harry Clarke עוסק בזהות מומצאת שיוצאת משליטה, ו־Lillian מציע סיפור חם ומשעשע יותר. הביצוע מצוין, גם אם הסיפור השני מסביר את עצמו מוקדם מדי.
Allie and Bea של Catherine Ryan Hyde מנסה להיות סיפור מסע רגשי על אישה בת שבעים ונערה בת חמש־עשרה שנפלו בין הכיסאות. בפועל, הדמות של בי, הקשר הלא אמין בינה לבין אלי והמסרים המוסריים של הספר פשוט לא עבדו לי.
איכות הכתיבה של קובן משתנה מספר לספר. ישנם ספרים טובים מאוד שהוא פירסם, ומצד שני ישנם ספרים כמו הספר הזה שהוא פשוט תת רמה. קישקוש מקושקש, ללא עלילה, ללא תוחלת …
The Witness של נורה רוברטס הוא מותחן רומנטי מהסוג שלא מנסה למוטט את מערכת העצבים של הקורא, אלא פשוט לספר סיפור טוב, קצבי ומהנה. עם גיבורה יוצאת דופן, גיבור שובה לב וקריינות מעולה באודיו, זה ספר שלא ממציא שום ז'אנר מחדש, אבל בהחלט יודע איך לגרום ל־500 עמודים לעוף.
אשה בורחת מבשורה הוא רומן עם גרעין רגשי חזק מאוד: אם שמנסה לברוח מן האפשרות שבנה ימות. דויד גרוסמן בונה כאן מסע טעון של זיכרון, פחד, מלחמה ואהבה, אך לצד הרגעים החזקים הספר סובל מחזרות, מריחה ודמויות שהולכות ומאבדות אמינות ככל שהוא מתארך.
המשך קורותיהן של ליידי הארדקאסל המרגלת בדימוס, והעוזרת הנאמנה שלה פלו. אנגליה, 1909. הריאנוע בחיתוליו. קבוצת שחקני ריאנוע מתארחת בכפר וליידי הראדקאסל יחד עם פלו מארחות את הקבוצה באחוזה…
מחר ניסע ללונה פארק של אילנה ברנשטיין עוסק באם חד־הורית על סף שבירה נפשית וכלכלית, ובשני ילדים שנאלצים לשרוד כמעט בלי הורה מתפקד. למרות כתיבה טכנית חזקה ורעיון פתיחה אפקטיבי, הספר נשחק תחת מונולוג חזרתי ומעיק, ואינו מצליח להפוך את אי הנוחות לעוצמה ספרותית ממשית.
Of Human Bondage הוא רומן חניכה רחב יריעה על חייו של פיליפ קארי, אך לב הספר נמצא דווקא במערכת היחסים ההרסנית שלו עם מילדרד. סומרסט מוהם כותב כאן על אובססיה, נדיבות שנענית באכזריות, והשפלות חוזרות שמאלצות את גיבורו להתפכח רק אחרי שאיבד כמעט הכול.
סקירה על התנ״ך של אמא מאת ורדה הורביץ, רומן על אישה המחפשת את אחיה שחזר בתשובה ונעלם, אך מתפזר לשברי זיכרונות, סיפורי עבר ועלילה לא ממוקדת.
ז׳ול מאת דידייה ואן קואלארט נשען על רעיון רגשי מאוד: אישה שעברה עיוורון, כלב נחייה שמאבד את מקומו אחרי שהיא שבה לראות, וגבר זר שנקשר אליו במקרה. על הנייר יש כאן חומר לספר נוגע על טראומה, הגירה, בעלי חיים ובדידות. בפועל, הספר נשאר שטחי מדי, אקראי מדי, ומטפל בנושאים כבדים כאילו הם אביזרים עלילתיים.
