רצח בדרך בית לחם/ בתיה גור
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות, כמו כוס יין שלא לגמרי הגיע לבשלות – מצד אחד, יש בו את כל המרכיבים של מותחן …
רצח בדרך בית לחם/ בתיה גור Read Post »
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות, כמו כוס יין שלא לגמרי הגיע לבשלות – מצד אחד, יש בו את כל המרכיבים של מותחן …
רצח בדרך בית לחם/ בתיה גור Read Post »
מאטי וחברו השתקן נילה גדלים בויטולה, עיירה קטנה בצפון הרחוק של שוודיה. הימים הם ימי סוף שנות ה- 60 ומאטי מתאר את שנות הילדות והבחרות שלו, של נילה…
מוזיקה פופולרית מויטולה/ מיקאל ניאמי Read Post »
הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר הבן הוא אחד הרומנים הפוסט־אפוקליפטיים המדכאים והמעניינים שקראתי: עולם שקם אחרי שואה גרעינית, מסדר נזירים המשמר את שרידי הידע האנושי, ואנושות שמתחילה מחדש רק כדי לגלות שהיא אולי לא למדה דבר. זה ספר על דת, מדע, קידמה, זיכרון, מוסר והמעגל האפל שבו האדם בונה את הכלים שמחזירים אותו שוב אל החורבן.
הימנון ללייבוביץ/ וולטר מ מילר הבן Read Post »
ספר לירי קצר ומרהיב שבו יואל הופמן כותב את קורות חייו כמו שיר מתמשך. מילים שמלטפות, מציירות ומפוצצות את הלב ביופי טהור.
Curriculum Vitae/ יואל הופמן Read Post »
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.
רפליקה אובססיבית, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי Read Post »
העלילה בקליפת אגוז, כשנמצאים שרידי גופה בחווה ששימשה כביתו של הסופר המינגווי בקובה, נקרא מריו קונדה, בלש בדימוס, כדי לנסות ולהתחקות אחר פתרון התעלומה…
אדיוס, המינגווי/ לאונרדו פאדורה Read Post »
"חדר 411" מתאר את סיפור אהבתם של גבר ואישה לכאורה פרטיקולריים אבל בפועל אוניברסלים. הסיפור מושמע מנקודת מבט של האישה, כשמידי פעם משתרבב לסיפור קולו של הגבר. בעיקר דרך המחוות…
חדר 411 / סימונה ונצ'י Read Post »
ספר רחב יריעה שחולש על תחומים מגוונים שעל הקשת שבקצה אחד שלה: ביולוגיה, כימיה וגנטיקה מולקולרית, ובקצה השני שלה הורשה, שפה וסמלים.
אבולוציה בארבעה ממדים/ חוה יבלונקה, מריון ג' למב Read Post »
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.
משחקי Hide and Seek עם הרוצח, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי Read Post »
"מלחמות כבר לא קורות בחורף" כי סוס מנצח לא מחליפים. אם ניצחנו פעם אחת ניצחון כל כך סוחף בתוך שישה ימים בקיץ, אין סיבה שלא נשמר את אותם ההישגים …
בשבילה גיבורים עפים/ אמיר גוטפרוינד Read Post »
לסכם ספר שב- 155 עמודים קצרים ודחוסים מתאר את עלייתה ונפילתה של המאה ה- 20, תהיה יומרנות ואפילו גם חוצפה. ברור לי שסיכום כזה, אם נכתב, חוטא ליכולות הגאוניות של ….
אירופיאנה/ פטריק אוז'דניק Read Post »
קריאה נוקבת במסה של פרויד על לאונרדו דה וינצ'י חושפת את המקומות שבהם היצירה נעצרת, הציור לא נשלם והדחפים מקבלים תחפושת של חקירה מדעית.
שלמות אמנותית ותשוקה מינית Read Post »