כופר נפשו של הצ'יף האדום הוא מסוג הספרים שגורמים לקורא לתהות איך בדיוק פספס סופר כזה עד עכשיו. או. הנרי מצליח להיות מצחיק עד דמעות, חד חברתית, ונוגע ללב, וכל זה בתוך סיפורים קצרים שלא מבזבזים אף רגע.
הקדמה – אחרי כל ההמלצות שקראתי לגבי ספרים של קוני ויליס ובמיוחד לגבי "המשכוכית" האלמותי והבלתי ניתן להשגה, הייתי חיבת להשלים את הפער ולסגור חור בהשכלה. הזמנתי לי…
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות, כמו כוס יין שלא לגמרי הגיע לבשלות – מצד אחד, יש בו את כל המרכיבים של מותחן …
"איתן פרום", בנוי כסיפור בתוך סיפור והוא נחשב למעין אוטוביוגרפיה הפוכה על חיי הנישואים של וורטון. בקליפת אגוז, "איתן פרום" הוא סיפור אהבה ותשוקה אומללים ובלתי אפשריים בתא משפחתי של איתן…
מבחר מסיפוריו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, שיצירותיו מבטאות את אי-הוודאות הקיומית של האדם בעת-החדשה בעוצמה ובדייקנות שלא פגו עד היום….
מלון פרובלמט מאת דימיטרי ורהלסט, Problemski Hotel, הוא ספר קצר, עוקצני ומטלטל על מבקשי מקלט במרכז פליטים בבלגיה שלאחר אירועי 11 בספטמבר. דרך קולו של ביפול מאסלי, צלם פליט ממדינה דמיונית, ורהלסט כותב בלי שמץ של נימוס על פליטות, תקווה כוזבת, גזענות, צביעות מערבית והחלום הנואש להצטרף לחברה שממילא מבזה את מי שמבקשים להיכנס אליה. זה ספר קטן על מקום מעבר שנראה יותר ויותר כמו גיהינום עם טפסים.
Doomsday Book של קוני ויליס הוא ספר מסע בזמן נדיר, מפני שהלב שלו איננו הטכנולוגיה אלא בני האדם. דרך קיוורין, שנשלחת לאנגליה של המאה ה-14 ומגלה שהגיעה בדיוק למקום האיום ביותר האפשרי, ויליס כותבת רומן סוחף, מצחיק, מכאיב וחכם מאוד על מגפה, בירוקרטיה, דטרמיניזם וחמלה.
בטירה מבודדת לרגלי הרי הקרפטים, גנרל בדימוס ממתין לפגישה גורלית עם ידיד נפש שעזב אותו לפני ארבעים ואחת שנים וארבעים ושלושה ימים. הנרות בערו עד כלות הוא רומן מהפנט על זיכרון, נאמנות, בגידה והכוח הבלתי ניתן לעצירה של הזמן. יצירה פיוטית ועוצמתית שנחרטת בלב הקורא…
בז וניאלה מאת מרגרט אטווד הוא רומן דיסטופי על אדם אחרון כמעט, עולם שקפא אחרי חורבן, ושאלה אחת מכוערת מאוד: מה קורה כשבני אדם חכמים מדי מתחילים להתייחס לבריאה כאל פרויקט פיתוח
