העשב, רומן משפחתי צרפתי שמרגיש כמו בית כפרי מלא לחישות, דמויות דועכות, ורעל שעובר בירושה. קלוד סימון כותב בלי פרקים ובלי סדר מנחם, אבל דווקא באודיו זה הופך לקריא, כמעט מהפנט. ספר של תודעה מתפזרת, משפחה תקועה, וחקירה עיקשת של כישלון שמחלחל בין דורות.
שקיעה כפרית של יצחק בן־נר הוא קובץ סיפורים קצרים עשיר, פואטי וביקורתי, שמשרטט את חיי החברה הישראלית דרך הכפר, העיר, המלחמה, המוות והאכזבה מן הדרך. זהו ספרות עברית חזקה, לירית ומפוכחת מאוד.
בריכה עירונית של אדוה בולה הוא קובץ סיפורים חד ומדויק על החיים העירוניים בתל אביב, על זוגיות, קריירה, בדידות ואשליות קטנות שמכסות על חוסר מימוש עמוק. דרך שש דמויות וסיטואציות לא נוחות, בולה בונה ספרות חזקה, אמפתית וחסרת רחמים.
אתי החיים משחק הרבה הוא רומן חזק, מרגש וסוחף של דויד גרוסמן על מסע מאוחר אל גולי אוטוק, ועל אישה אחת ששילמה מחיר אכזרי על נאמנותה למתיה ולעקרונותיה. לצד דמות גדולה ורגעים עוצמתיים מאוד, הספר סובל גם מהסברנות מיותרת ומחוסר אמון בקורא.
סיפורים אוקראיניים של ניקולאי גוגול מציגים כבר ביצירות המוקדמות שלו את הכישרון שהפך אותו לאחד מגדולי הסאטיריקנים של הספרות הרוסית. מריבה אבסורדית בין שכנים, זוג קשישים ששוקעים יחד בזקנה, כומר שמסתבך עם מכשפה וגיבור שמסתבך עם דודתו ועם רעיון הנישואין, כולם נבנים אצל גוגול כעולם שבו בני אדם מנפחים זוטות קטנות לממדים גרוטסקיים. זה מצחיק, מוזר ולעיתים גם אפל מאוד, וכבר כאן אפשר לראות את הניצנים של גוגול הגדול.
משמעות האהבה של ולדימיר סולוביוב הוא קובץ מסות לא אחיד, שבו מסה אחת מבריקה ומרחיבת דעת, התלמוד והפולמוס העכשווי סביבו באוסטריה ובגרמניה, ניצבת לצד טקסטים חלשים בהרבה, עמוסים בהנחות מיושנות, מטאפיזיקה מופרכת ולעיתים גם הגהה רשלנית. זהו ספר שממחיש היטב עד כמה גם הוגה רציני יכול להישמע חד ומרשים ברגע אחד, ומגוחך לגמרי ברגע הבא.
ג'ים הילד של טוני ארלי הוא רומן התבגרות עדין ומחמם לב, שמחזיר את הקורא לעיירה אמריקאית קטנה שבה משפחה, עבודה וענווה עדיין עומדים במרכז. דרך שנת חייו האחת־עשרה של ג'ים, הספר מתבונן בילדות, באובדן ובשבריריות החיים.
רביעייה אנגלוסקסית היא אסופה מוצלחת מאוד של סיפורים מאת תומס וולף, כריסטופר מורלי, ג'ק לונדון וה"ג' ולס, שמצליחה להציע גם מנעד סגנוני וגם כמה פגיעות מדויקות מאוד. שני הסיפורים הראשונים טובים מאוד, אבל דווקא שלושת הסיפורים האחרונים, ובעיקר "המקסיקני" ו"ארץ העיוורים", הם אלה שמרימים את הקובץ לדרגה גבוהה באמת. זו אסופה חכמה, מגוונת ומרעננת, שמזכירה כמה כוח עדיין יש לסיפור קצר כשהוא כתוב בלי התחכמויות מיותרות.
רביעייה אנגלוסקסית/ תומס וולף, כריסטופר מורלי, ג'ק לונדון, ה"ג' ולס Read Post »
איכות הכתיבה של קובן משתנה מספר לספר. ישנם ספרים טובים מאוד שהוא פירסם, ומצד שני ישנם ספרים כמו הספר הזה שהוא פשוט תת רמה. קישקוש מקושקש, ללא עלילה, ללא תוחלת …
יוכי ברנדס לוקחת את סיפורי התנ״ך, הופכת אותם מצד לצד, ומחזירה לנשים התנכיות את הקול שנגנב מהן. לא תמיד מדויק, לא תמיד אקדמי, אבל מרענן בצורה שמכריחה לחשוב מחדש על הכול.
אשה בורחת מבשורה הוא רומן עם גרעין רגשי חזק מאוד: אם שמנסה לברוח מן האפשרות שבנה ימות. דויד גרוסמן בונה כאן מסע טעון של זיכרון, פחד, מלחמה ואהבה, אך לצד הרגעים החזקים הספר סובל מחזרות, מריחה ודמויות שהולכות ומאבדות אמינות ככל שהוא מתארך.
מחר ניסע ללונה פארק של אילנה ברנשטיין עוסק באם חד־הורית על סף שבירה נפשית וכלכלית, ובשני ילדים שנאלצים לשרוד כמעט בלי הורה מתפקד. למרות כתיבה טכנית חזקה ורעיון פתיחה אפקטיבי, הספר נשחק תחת מונולוג חזרתי ומעיק, ואינו מצליח להפוך את אי הנוחות לעוצמה ספרותית ממשית.
