השתיקות מאת יובל ירח הוא סיפור חייה של מניה, סבתו של המחבר, שנולדה, גדלה ונישאה בפולין. היא הייתה תופרת מוכשרת וחיה חיים טובים עם בעלה, שהיה חייט וקניין, עד שהכיבוש הנאצי החריב את עולמם.
מה שצריך לדעת
יובל ירח משחזר את חייה של סבתו מניה, שנולדה בפולין וחוותה את הכיבוש הנאצי, הגטו, מחנות הכפייה והריכוז, השחרור והניסיון לבנות את חייה מחדש.
לקוראים המתעניינים בשואה, ביהדות פולין, בגטו קרקוב, בעדויות משפחתיות ובספרים המשלבים מסמכים היסטוריים, תיעוד ודמיון ספרותי.
השחזור הכרונולוגי והמפורט של חיי היהודים תחת השלטון הנאצי. ריבוי ההוראות, האקציות והעקירות יוצר תחושה חזקה של החרדה, הלחץ וההרס המתמשך. רגע השחרור מרגש מאוד.
זהו קולו של המחבר ולא קולה של מניה, ובמקומות מסוימים עודף הפרטים והחזרות מכביד. בשליש האחרון אותה שיטת כתיבה כבר אינה מתאימה, והספר מאבד מן העוצמה שאליה הגיע ברגע השחרור.
מניה לא סיפרה את סיפורה לבני משפחה, למעשה היא חרדה מעצם אפשרות הידיעה. אבל הסופר מתחכה אחר קורותיה ומשחזרם ברמה חודשית, שבועית ואף יומית באמצעות מכתבים, קטעי עיתונות, קטעי פרסומים וגם קטעי היסטוריה מתועדים מאותה התקופה כולל שיחות עם מכרים וגם דמיון. כתוצאה מכך המבנה הספר נע על הציר שבין האישי לציבורי והוא ראליסטי ביותר, גם כאשר ברור שהסופר היה צריך להשלים את המידע מדמיונו. בגלל שהסופר עוקב אחר קורות היהודים, מניה ובני משפחתה בפרט ברמה כמעט יומית, יש למבנה הזה גם חיסרון שנובע מהעובדה שזה אינו קולה של מניה, זה הקול של הסופר והסיגנון שלו, וזה ניכר בעיקר במקומות שבהם הוא בוחר להיכנס לפרטי פרטים (בייחוד כשהוא מביא פרסומים מהעיתונות הזמנית, או הוראות של נציג השלטון הנאצי באיזור) ואני חושדת שמניה היתה הרבה יותר אלגנטית ודקת אמירה בחלקים מסויימים שנגעו לחיים הפרטיים של המשפחה.
בנוסף, קיימת בעיה מהותית של חזרות מיותרות על תכנים. אולי החזרתיות משרתת את העלילה במרכז הספר כאשר מניה במחנות הכפיה והריכוז, אבל לא בחלק האחרון שלו.
למעשה את הספר הזה ניתן לחלק לשתי חטיבות מרכזיות: החטיבה הראשונה, בערך 2/3 מהספר, כוללת תיאור של חיי היהודים בפולין טרום מלחמת העולם ה 2, תיאור של שנות המלחמה הראשונות, תיאור של החיים בגטו ובמחנות הריכוז עד השיחרור. החטיבה השניה של הספר, כ 1/3 כוללת את החזרה לחיים אחרי תום המלחמה, העליה לארץ עד מותה.
בחלק המרכזי של הספר התיאור מזעזע. כמו שכתבתי זהו תיאור כרונולוגי אינטנסיבי של חיי היהודים תחת השילטון הנאצי בפולין. התיאורים ממחנות הריכוז וההשמדה גזלו לי את הנשימה. תיאורים מזוויעים אף על פי שאין בהם התעללות פיזית מפורשת. קראתי הרבה ספרי שואה אבל מבנה הספר, שירת היטב את העלילה והצליח להראות כיצד הנאצים דחפו את היהודים אט אט להיות תתי אדם, חיות. העובדה שלעיתים הסופר בוחר לתאר ימים רצופים מדגישה את החרדה, הלחץ והאימה שהיהודים חשו לנוכח מבול ההוראות וההנחיות שקיבלו.
הוא מתאר בכישרון רב את מעגלי האקציות באוכלוסיה, עד שכמעט לא נותרה אוכלוסיה בגטו קרקוב ואת השילוח למחנות הריכוז ולבסוף למחנות ההשמדה.
החלק של השיחרור היה מרגש עד דמעות.
לצערי, המבנה וסגנון הכתיבה התאימו פחות לשליש האחרון של הספר, המתאר את מאבקם של הניצולים לחזור לחיים, למצוא מחדש את צלם האדם ולבנות לעצמם מקום בעולם.
ייתכן שגם החלק הזה מרגיש פחות עוצמתי אחרי האינטנסיביות של התקופה שמן הכיבוש הנאצי ועד השחרור: שנים של עקירות חוזרות, איסורים, גירושים, פירוק המשפחה והרס מוחלט של מרקם החיים.
מבחינתי, השליש האחרון הוא כשל עריכתי. העורך לא השכיל לתפור את הקצוות באופן שישאיר את הספר בשיאו. רגע השחרור היה שיא יפהפה ומרגש, והמשך הספר החליש את העוצמה שבה הגיע אליו.
השתיקות/ יובל ירח
הוצאת כנרת זמורה דביר, 2016, 560 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
