חיים על הדף
יש ספרים שמציעים רעיונות, ויש כאלה שמציעים חיים. בעמוד הזה תמצאו קולות אמיתיים: ביוגרפיות, זיכרונות, עדויות וידויים, שנכתבו לא מתוך דמיון, אלא מתוך צורך. מה שאי אפשר להמציא, אי אפשר לשכוח.
החבילה/ מוניקה הלפר
ברומן המונומנטלי "אנה קרנינה" כתב טולסטוי בחדות ראיה מפוכחת: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה". "החבילה" הוא תיאור חד, ….
צ'כוב / נטליה גינצבורג
נטליה גינצבורג היא אחת הסופרות האהובות עלי. בעיניי הביוגרפיה הקצרה שכתבה על צ'כוב היא מחווה ראויה שמצביעה על עומק הערכתה לאדם והסופר שהיה….
ספרים מחוקים/ חיים וייס
חיים וייס הוא ראש החוג לספרות באוניברסיטת בן גוריון, את העובדה הזו גילית לאחר שקראתי את הספר המופלא שהוציא תחת ידיו. "ספרים מחוקים" מתרחש בירושלים של שנות…
מסע דילוגים/ חיים באר
פנקס זיכרונות עם נשמה – יש ספרים שקוראים אותך חזרה, לא פחות ממה שאתה קורא אותם.
מסע דילוגים של חיים באר הוא בדיוק מהסוג הזה…
🔎 כל הפוסטים
עצב הראייה/ מריה גאינסה
עצב הראייה הוא ספר מרשים ולעיתים מבריק על אמנות, חיים, מחלה וראייה, אבל גם טקסט תובעני מדי, חמקמק מדי, ולא תמיד הוגן כלפי קוראיו. ברגעיו הטובים מריה גאינסה מחברת בין יצירה לפצע בכוח נדיר. ברגעיו החלשים הספר נשען על ערפל, מניירה ומיסטיפיקציה פרטית.
אם נהיה/ עטר מאור
ממואר קצר על 7 באוקטובר שמדויק כשהוא נשאר בתוך הזמן האמיתי והחשד בשפה, ונחלש כשהוא מנסה לסיים בגלויה של תקווה.
The Opposite of Fate/ Amy Tan
The Opposite of Fate מתחיל כמו מתנה, ונגמר כשאלה עקשנית: כמה מהחיים באמת בחרנו, וכמה מהם רק עטפנו בסיפור כדי שנוכל לסבול אותם. בין faith ל־fate, בין כומר לרוחות, בין לוח ווג’י לבקבוק ניקוי שהופך ל“חזון”, טאן מבריקה בדיוק במקום שבו המשפחה ממציאה משמעות כדי לא לקרוס. ואז היא מתחילה להסביר את עצמה למוות.
סנוב אשכנזי מדימונה/ זיו תדהר
ספר על דימונה, אבל לא על קיפוח.
ספר על זהות, אבל בלי סיסמאות.
סנוב אשכנזי מדימונה של זיו תדהר הוא מסה ספרותית חכמה על מרחב, שפה ומעמד, הכתובה בעברית צלולה ומכבדת, ומצליחה לבקר את הישראליות בלי לצעוק ובלי להתחנף.
האחו החריש את אוזניי/ ענת עינהר
האחו החריש את אוזניי של ענת עינהר מתיש את הקורא עד אובדן תחושה.
זהו רומן שמוותר על עלילה לטובת הצטברות זוועות, מנרמל אלימות דרך שפה יפה, ומשאיר את הקורא כלוא בתוך מרחב של השפלה, טירוף ועייפות מוסרית.
לא כל מה שנכתב ביופי ראוי שייכתב.
The Years/ Annie Ernaux
The Years של אנני ארנו הוא ניסוי חד־פעמי בלכידת הזמן עצמו, כתיבה שמבקשת לחשוף כיצד החיים מצטברים, נשחקים, ונעלמים בלי דרמה ובלי נחמה.