להתראות עכו/ עלא חליחל
בשנת 1799, במהלך כיבושיו במזרח התיכון, ניסה נפוליאון בונפרטה, לכבוש גם את העיר עכו. הרצון לכבוש את העיר לא היה משולל כל הגיון, אבל למצור שהטיל ולנסיונותיו החוזרים והנשנים…
בשנת 1799, במהלך כיבושיו במזרח התיכון, ניסה נפוליאון בונפרטה, לכבוש גם את העיר עכו. הרצון לכבוש את העיר לא היה משולל כל הגיון, אבל למצור שהטיל ולנסיונותיו החוזרים והנשנים…
אל תעזוב של הרלן קובן הוא מותחן זורם ומהנה על עבר שלא נסגר, גופה חדשה וסודות ישנים שחוזרים אל פני השטח. דרך דמותו של נאפ דיומא, גיבור חביב עם חוש צדק אובססיבי, קובן בונה ספר מתח יעיל מאוד שגם אם אינו מושלם, בהחלט יודע להחזיק את הקורא.
המשך קורותיה של ג'ורג'יאנה, הממוקמת במקום 34 לכס המלוכה. ג'ורג'יאנה חסרת הכל, נקראת שוב ושוב למלכה מרי, בכדי לסייע במשימות קטנות שרק היא יכולה לבצע…
אב שכול יוצא למסע במדבר בעקבות בנו שנעלם. אהרן מגד כותב על אשמה, אמונה ושבר ישראלי, ברומן חכם ומכאיב שלא מפחד לשאול שאלות.
רומן משפחתי שמתחיל משבר אישי ונפתח לסיפור של שורשים, שתיקות והודו שלא מופיעה בגלויות. הוא רוצה לגעת בהכול, לפעמים יותר מדי, עם רגעים דידקטיים שמרגישים כמו שיעור. ועדיין, הלב של הסיפור עובד, והקשר האנושי שנבנה בו נשאר.
„דוקטור מריגולד” של דיקנס הוא נובלה קטנה על חסדים קטנים, ועל משפחה שנבנית בלי ביולוגיה ובלי נאומים.
ככה החיים יפים הוא רומן חד ורגיש על משפחה שמתפרקת לאט. בין אהבה, טירוף וילד אחד שמנסה להבין מהו נורמלי כשכל מה שסביבו איננו.
אינקץ מאת מרישה פסל הוא רומן מסתורין מבריק שמשלב לופ בזמן, מתח פסיכולוגי והומור שנון. חמישה חברים נלכדים ביום שחוזר על עצמו שוב ושוב, עד שיצליחו להתמודד עם עברם ועם האמת על מותו של ג'ים. ספר אינטיליגנטי, מצחיק ומעורר מחשבה.
בניניה מקיאוולי הוא ספר קטן על ילדה גדולה מן החיים, שמוצאת דרך להפוך את הכאב לכלי עבודה.
איזי ואקסל התחילו לצאת יחד בתיכון. זו היתה אהבת חייהם. אבל, אז אקסל התגייס למרינס ונעלם ואיזי ממשיכה בחייה…
שמונה עשרה, רומן שמתחפש להתבגרות “מבוססת מציאות” ומקבל פטור מאחריות. נערה בת 18, מורה מבוגר בעשור, וקשר שנבנה לא על היכרות אלא על שליטה, שתיקות, וסצנות שמחליפות עלילה. במקום סיפור של הצלה קיבלתי מדרון של דגלים אדומים.
רומן שחור שמרחף בין גאונות לסטייה. לא רצויה הוא ספר שמושך אותך פנימה כמו תאונה שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים: שתי נפשות מעוקמות, אובססיה שהופכת לשפה, וכתיבה חדה שמפחידה בדיוק מפני שהיא עובדת.