Lucky Suit מאת Lauren Blakely הוא סיפור רומנטי קצר וחביב על קריסטן, מדענית שמאסה בשידוכים ומחליטה לתת לאלגוריתם למצוא לה אהבה. הרעיון מתוק והאודיו מוצלח, אבל הכול חפוז מדי ולא לגמרי מספק כסיפור עצמאי.
חברות של שלוש שנים, מתח מיני שלא נותן מנוח, ותחרות פרועה בבית הספר שמאיימת לפוצץ הכול. Not So Nice Guy מבטיח רומ-קום לוהט..
שלוש נשים, שלוש תקופות וסוד משפחתי אחד שנקבר במשך עשרות שנים. The Forgotten Garden הוא רומן רחב ומטלטל על נטישה, מעמד, ניצול והחיפוש אחר זהות.
חטאים והפרעות קלות מבטיח רומן מריר על זוגיות, בגידה ומשברים משפחתיים, אבל הקריאה בו הפכה למעיקה. הדמויות לא מעוררות עניין או חמלה, הכתיבה צפופה מדי, והספר כולו נשאר מבחינתי מיותר ומאכזב.
זוג אחד, קיץ אחרון, וים של עייפות וזילזול. “העייפים” מבטיח צלילה אל לב הזיכרון והכאב, אבל במקום דרמה אנושית מציע לקורא סיפור מרוחק, כמעט אכזרי. זהו ספר שמסמן עומק, אך נשאר על פני השטח.
אחרי האהבה הגדולה שלי לעד שיום אחד, הגעתי אל אח שלי איוב עם ציפיות גבוהות. אבל הרומן הזה של שמי זרחין לא הצליח להחזיק אותי: העלילה נשארה לא ברורה, השפה הרגישה כבדה ומלאכותית, והקסם פשוט לא הופיע.
רכשתי את The Mister מתוך סקרנות לראות אם א. ל. ג׳יימס הצליחה להתפתח אחרי חמישים גוונים של אפור. במקום רומן סוחף או מסקרן, קיבלתי ספר מרוח, משעמם וכתוב רע, עם דמויות שטוחות ועלילה שלא מצדיקה יותר מ־500 עמודים.
צלו של בלדור של שון הוא ספר קצר, פיוטי ורב עוצמה, שבו מרדף של כומר אחר שועלה חושף בהדרגה עולם של אכזריות, טבע, אהבה ונאמנות. זהו ספר קטן בממדיו אך עשיר מאוד באווירה, ביופי ובמשמעות.
לתוך הלהבות מאת מרדית ויילד הוא הספר השני בסדרת Bridge, ולפחות ברמה אחת מעל הספר הראשון. הסיפור של דארן וונסה קולח ומעניין יותר, הדמויות חביבות יותר, והעלילה לא פוגעת באינטליגנציה של הקוראת.
כומר פורטוגזי מגיע בחשאי ליפן של המאה ה־17 כדי לחפש את מורו ולסייע לנוצרים הנרדפים. Silence הוא רומן קשה על אמונה, כפירה, גאווה ועל האל שמסרב להשיב בזמן שמאמיניו סובלים.
"תש"ח" מאת יורם קניוק: ספר זיכרונות־מלחמה אישי וסובייקטיבי על חוויותיו כלוחם צעיר במלחמת העצמאות. קניוק תוקף את הממסד, הצבא והמיתוסים הלאומיים, ומציג מבט ציני, מפוכח ובלתי מתנצל על 1948.
Winter Garden של קריסטין האנה הוא ספר שמבטיח סוד משפחתי גדול ורומן היסטורי על המצור על לנינגרד, אך מתקשה לממש את שני הצירים גם יחד. הדמויות המעיקות והחצי הראשון המייגע מחלישים מאוד את הקריאה, וגם כשהסיפור ההיסטורי מגיע, הוא אינו מצליח לפצות על כך.
