מר סוואגר של קים ג'ונס הוא פארודיה פרועה ומודעת לעצמה על כל קלישאה בז'אנר הרומן הרומנטי. ג'ייק סוואגר נשאר גיבור מיליונר גנרי, אבל פנלופי, הגיבורה המטורפת והכאוטית של הספר, הופכת אותו לקריאה מצחיקה מאוד שלא מפסיקה ללעוג לז'אנר שממנו צמחה.
שפילפוגל, שפילפוגל של מתן חרמוני הוא סאטירה פרועה, בוטה ומשעשעת מאוד על עולם האקדמיה, על מלחמות תקן, על יחסי כוח מגדריים ועל היצרים הקטנים והמלוכלכים שמתחבאים מאחורי השפה הגבוהה של החוג לספרות. דרך המהפך האבסורדי של יהושע רדלר ליהודית רדלר, חרמוני בונה רומן שמחבר בין פארסה, סקס, ציניות ואמת לא נעימה על מוסד שמתיימר לעסוק ברוח, אבל שקוע עד הצוואר בפוליטיקה, אגו ותשוקה.
The Art of Racing in the Rain של גארת' סטיין הוא רומן שמסופר דרך עיניו של הכלב אנזו, פילוסוף לעת מצוא, המלווה נהג מרוצים במסלול חיים קשה במיוחד. זהו ספר קולח ונוגע ללב, אך גם כזה שלוחץ חזק מדי על כפתורי הרגש ומעמיס על גיבורו כמעט כל אסון אפשרי.
העשב, רומן משפחתי צרפתי שמרגיש כמו בית כפרי מלא לחישות, דמויות דועכות, ורעל שעובר בירושה. קלוד סימון כותב בלי פרקים ובלי סדר מנחם, אבל דווקא באודיו זה הופך לקריא, כמעט מהפנט. ספר של תודעה מתפזרת, משפחה תקועה, וחקירה עיקשת של כישלון שמחלחל בין דורות.
אתי החיים משחק הרבה הוא רומן חזק, מרגש וסוחף של דויד גרוסמן על מסע מאוחר אל גולי אוטוק, ועל אישה אחת ששילמה מחיר אכזרי על נאמנותה למתיה ולעקרונותיה. לצד דמות גדולה ורגעים עוצמתיים מאוד, הספר סובל גם מהסברנות מיותרת ומחוסר אמון בקורא.
סיפורים אוקראיניים של ניקולאי גוגול מציגים כבר ביצירות המוקדמות שלו את הכישרון שהפך אותו לאחד מגדולי הסאטיריקנים של הספרות הרוסית. מריבה אבסורדית בין שכנים, זוג קשישים ששוקעים יחד בזקנה, כומר שמסתבך עם מכשפה וגיבור שמסתבך עם דודתו ועם רעיון הנישואין, כולם נבנים אצל גוגול כעולם שבו בני אדם מנפחים זוטות קטנות לממדים גרוטסקיים. זה מצחיק, מוזר ולעיתים גם אפל מאוד, וכבר כאן אפשר לראות את הניצנים של גוגול הגדול.
ג'ים הילד של טוני ארלי הוא רומן התבגרות עדין ומחמם לב, שמחזיר את הקורא לעיירה אמריקאית קטנה שבה משפחה, עבודה וענווה עדיין עומדים במרכז. דרך שנת חייו האחת־עשרה של ג'ים, הספר מתבונן בילדות, באובדן ובשבריריות החיים.
The Witness של נורה רוברטס הוא מותחן רומנטי מהסוג שלא מנסה למוטט את מערכת העצבים של הקורא, אלא פשוט לספר סיפור טוב, קצבי ומהנה. עם גיבורה יוצאת דופן, גיבור שובה לב וקריינות מעולה באודיו, זה ספר שלא ממציא שום ז'אנר מחדש, אבל בהחלט יודע איך לגרום ל־500 עמודים לעוף.
Of Human Bondage הוא רומן חניכה רחב יריעה על חייו של פיליפ קארי, אך לב הספר נמצא דווקא במערכת היחסים ההרסנית שלו עם מילדרד. סומרסט מוהם כותב כאן על אובססיה, נדיבות שנענית באכזריות, והשפלות חוזרות שמאלצות את גיבורו להתפכח רק אחרי שאיבד כמעט הכול.
צלו של בלדור של שון הוא ספר קצר, פיוטי ורב עוצמה, שבו מרדף של כומר אחר שועלה חושף בהדרגה עולם של אכזריות, טבע, אהבה ונאמנות. זהו ספר קטן בממדיו אך עשיר מאוד באווירה, ביופי ובמשמעות.
להרוג את הכלב השני של מארק חלאסקו הוא קובץ סיפורים קשה, חד ואמין מאוד, שמציג את ישראל של שנות החמישים דרך עיניהם של מהגרים רעבים, שיכורים ונואשים. זו ספרות שלא מייפה את הכיעור, את הדלות או את הפתטיות של החלומות, ולכן גם מצליחה לפגוע חזק.
הבריון של ארצ'ר הוא ספר נוער מקסים, מצחיק ומלא המצאות, שבו משפחה אחת מסתבכת עם חוב ביזארי ועם גבר ענק
