שולמית לפיד היא מהכותבות הגדולות של הז'אנר הבלשי הישראלי, וסדרת ליזי בדיחי בעיניי היא פסגת יצירתה. לכן, כשהתיישבתי לקרוא את 'חלומותיהם של אחרים', ציפיתי לאותה חדות, עומק ויכולת לסחוף את הקורא. אבל מה שקיבלתי היה שונה…..
ליעד שהם מתמחה בכתיבת מותנים עם אספקטים פליליים ומשפטיים. קראתי שמונה ספרים שפירסם ואיכותם נעה בין טובה מאוד לטובה. "עניין משפחתי" הספר האחרון שפירסם, עוסק בשוליים האפורים של הפשע….
כשהחיים דוחקים אותה לפינה, איווי סייג' נאלצת לקחת את המשרה הכי מוזרה בממלכה: להיות העוזרת האישית של הנבל הידוע לשמצה. אבל מאחורי האפלה, החרבות והקסמים, מסתתרת גם אהבה בלתי צפויה.
הגעתי לספר כשעברית יצאו במבצע קידום לספר האודיו (האודיו של הספר הוא מה שמכונה אודיו סימנטי – שכולל הפקה שלמה של צלילים וקולות רקע כמו במציאות והם מלווים את הקריינים). פחות …
בתקופה האחרונה קראתי הרבה ספרי פנטזיה ובהמשך גם אפרסם סקירות על כל הספרים שקראתי. בגלל שזה אחד מהז'אנרים החביבים עליי, אני לא בוחלת בקריאת כל ספר שמוגדר בסוגה, גם ספרי נוער….
אוקסה פולוק – התקווה האחרונה/ סנדרין וולף, אן פלישוטה Read Post »
אנה מריה יוקל לא כותבת “זיכרונות”. היא כותבת תמציות, קטעים קצרים שמזקקים חיים שלמים: וינה, ברלין, פראג, פולין, לונדון, ירושלים. המאה ה־20 עוברת כאן לא ככרוניקה, אלא כשריטה על העור. כתיבה צלולה, חדה, עם אמפתיה בלי סנטימנטליות. ספר שמוכיח איך היסטוריה גדולה נכנסת למשפט אחד, ונשארת שם.
קראתי כמעט את כל הספרים של הסופרת. כל ספר שלה הוא חגיגה לנפש ולאינטליגנציה. היא משתמשת באמצעים ספרותיים במומחיות כדי לייצר תחושה אותנטית תוך שהיא משלבת קולות ממקורות שונים כדי לספק לקורא חוויה …
בעברית, קרתן הוא אדם צר אופקים בעל השקפות המיוחסות לאנשים פרובינציאלים. המתרגמת באחרית דבר מציינת שזו החלופה שנבחרה בכדי להבליט את צרות האופקים, האנוכיות והבורות מבחירה שמאפיינת את הגיבורים…..
הרוצח האחרון בפתח תקווה הוא פחות רומן מתח ויותר מראה סדוקה של עולם הספרות הישראלי. לימור נחמיאס שולחת את קוראיה לתוך בניין אחד, מלא בשאיפות כתיבה, אגו שביר והרבה מאוד אנשים שמדמיינים את עצמם דוסטויבסקי בזמן שהם מעתיקים תיאורי נוף מ"חטא ועונשו". זה ספר על סופרים שכותבים כדי שיאהבו אותם, על מתרגם שמוכן למכור את נשמתו בשביל קרדיט, ועל שכנים שמתחילים למות בתזמון מחשיד. התעלומה כמעט שולית; התענוג האמיתי הוא באכזריות המבריקה שבה נחמיאס פותחת את בטן המעשה הספרותי.
אהבה אחת, ילדות שבורה אחת, ועולם שלם שמנסה למחוץ אותם מבפנים. כאוס הוא לא עוד רומן חברים לאוהביםם. זהו סיפור על שני ילדים שנזרקו לחיים אכזריים מדי, ועל הדרך הארוכה שבה לומדים לא רק לאהוב, אלא גם לשרוד את עצמך.
כשהקווטרבק הפרוע פוגש את שדכנית הדרום, הניצוצות עפים גבוה יותר מהטאצ'דאון שלו. “חוקי אירוסים” מתחיל בצעד כושל, אבל מתעורר לחיים בדיוק כשהלב כבר מוותר. לא עמוק, לא חכם, אבל יודע להעביר זמן עם חיוך.
סיפורים קצרים כמו מטח ירייות לאור הירח. מתוקים לרגע, נשכחים רגע אחרי. אוסף שמבטיח טוויסט, אבל מגלה שהפתעה שנשנית הופכת לשגרה.
