נובלה לוהטת וקצבית שבה צייד ערפדים מאבד את הזיכרון, נוחת בסלון של האויבת הנצחית שלו, ומגלה שאולי הסכנה האמיתית היא לא היתד, אלא הלב. Hot for Slayer היא טעימה קלילה ומהנה לכל מי שאוהב רומנטיקה על טבעית בלי מחויבות כבדה.
“הסטודנט – חדר עבודה” כולל שתי נובלות על בחירה באי־הורות, על אינטלקטואליות שמתנכרת לחיים ועל הורות מדומיינת. שתי נובלות חכמות ומאתגרות שבוחנות את הגבול בין מחשבה לרגש, בין יצירה לקיום.
האבירות לא מתה. היא פשוט קמה בבוקר וגילתה שהעולם עבר לאסתטיקה, שירים ושיער מושלם.
🛡 האביר והסקוויר – אבירות בת פריחה, אבירות בת שקיעה Read Post »
תומס מור נחשב הומניסט, קדוש, סמל של מצפון.
אבל בתולדות ריצ’רד השלישי הוא משתמש בכישרון הספרותי שלו כדי לכתוב לא היסטוריה, אלא כתב אישום פוליטי בתחפושת של מחקר.
זהו טקסט שבו מוסר הופך לכלי נשק, נשים הופכות למנגנון תעמולה, והמקלט הכנסייתי מוצג כפשיעה. סקירה על הספר שיצר את המפלצת ששייקספיר רק כיוון עליה זרקור.
The History of King Richard the Third/ Thomas More Read Post »
ספר שמבטיח מלכות, אך מתאהב שוב במלכים. אליסון ויר מתארת חמש מלכות פלנטגנטיות שנולדו לתוך זירה גברית, אך גם היא נכנעת לה.
כרוניקה מרהיבה של פרטים, שמותירה את הנשים עצמן מחוץ לפריים.
רומן שמתחיל בשיברון לב ומסתיים בתחושת ריק. שם פרפרים עפים מבטיח עומק ורגש, אך נלכד בתוך סחיטה רגשית ובדמויות שאיבדו כנפיים. ספר שמבטיח פרפרים ומספק בעיקר קונפטי צבעוני.
הספר שמעריץ את השכל ושוכח את האדם. Alan Turing: The Enigma של אנדרו הודג'ס הוא לא ביוגרפיה אלא הוכחה מתמטית בתחפושת של חיים.
זאת המנוחה שלך הוא ספר שהבטיח מסע לגאולה ומסתיים בחניון.
רומן רעיוני עם ניצוצות של סאטירה, שנחנק תחת המילים של עצמו.
כשהגשם נרגע, האנשים מופיעים.
לא מלאכים, לא קדושים, אלא חברה שלמה: אצולה מתקלפת, דת מצוחצחת מדי, והמון שמדבר סוף סוף בקול ברור.
בפרק הזה צ'וסר לא מחנך. הוא מציג.
ואנחנו נלמד דרך הקולות, לא דרך הדרשות.
🏇 סיפורי קנטרברי: הדמויות יוצאות לדרך, חברה שלמה על דרך אחת Read Post »
Broken Country הוא רומן נוקב ומורכב על אהבה, אשמה ובגרות רגשית. הספר מתרחש באנגליה של שנות החמישים והשישים ובוחן את המחיר של פנטזיות רומנטיות, את הפחד מלהתבגר, ואת הכשל של נשים וגברים להבחין בין געגוע לבין אמת.
ספר שהופך את כוס הוויסקי למראה לאומית. שיבר לא כותבת על שתייה, היא כותבת על פחד. על איך אומה שלמה שתתה כדי לא להרגיש, ובדרך הפכה את הטשטוש לאידאולוגיה. זה לא מסע היסטורי, אלא ניתוח אופי. חד, כואב, מדויק. לא נוח. בדיוק בגלל זה חשוב.
ספר שנולד מתוך רצון להחזיר קול לאישה שנמחקה מההיסטוריה, ומזכיר לנו שגיבורות לא נולדות רק במיתוסים, אלא גם ביומנים דהויים ובשורות שקטות. רסיסי לילה מצית את הדמיון, מרגש, אבל גם משאיר טעם של "זה היה יכול להיות הרבה יותר".
