המלכה הלבנה/ פליפה גרגורי
המלכה הלבנה, רומן שמוכר ודאות במקום שבו ההיסטוריה השאירה סימני שאלה, ומראה איך שמועה, מיזוגניה וכישוף הופכים למכונת עלילה שמייצרת “אמת” נוחה.
המלכה הלבנה/ פליפה גרגורי Read Post »
המלכה הלבנה, רומן שמוכר ודאות במקום שבו ההיסטוריה השאירה סימני שאלה, ומראה איך שמועה, מיזוגניה וכישוף הופכים למכונת עלילה שמייצרת “אמת” נוחה.
המלכה הלבנה/ פליפה גרגורי Read Post »
Honeymoon with Death הוא לא מותחן פסיכולוגי “ערפילי” במובן הטוב. הוא ערפל כשיטה: בלבול שמתחזה למסתורין, דמויות שנוחתות בלי היגיון, ומניעים שנמרחים עד שהקורא מפסיק לפקפק בגיבורה ומתחיל לפקפק בסופרת.
Honeymoon with Death/ Vivian Conroy Read Post »
אוסקר וויילד טעה, ג'ניפר פיל צודקת, ואייבי היא הגיבורה שמוכיחה שגם בתוך קלישאת פייק-דייטינג אפשר למצוא דופק אמיתי. קומדיה רומנטית שמעדיפה חדות על פני סוכר.
When Ivy Met Mr. Holiday/ Jennifer Peel Read Post »
"אוצר מילים" מבטיח חדרים לאינטימיות, אבל בנוי כמעט כולו ממסדרונות. כשזה עובד, כמו בשיחה עם דויד גרוסמן, השפה הופכת לבית. כשזה נחתך, וזה קורה ברוב הראיונות מהעולם, אלו רק שמות גדולים שתקועים בלוח זמנים צפוף של יח"צ. אלבום דוגמיות יפה, שהמנה העיקרית שלו נגמרת בדיוק כשהטעם מתחיל לעלות.
אוצר מילים/ שירי לב-ארי Read Post »
סיפור קצר שמתחיל במילה אחת שמסגירה את המנגנון כולו: אשראי. אנגלי נותן "מקום" למוכר גלויות מקומי, וקורא לזה כבוד. ואז מגיע הדור הבא ומחליף את השפה. לא כבוד, אלא תועלת; לא חברות, אלא גביית חוב. The Book of Honour מצטיין בלחשוף איך קולוניאליזם מתחפש לנדיבות, ומסתיים רגע לפני שהמטבע נשבר ביד.
The Book of Honour/ John Creasey Read Post »
כמה אפשר לדחוס לספר אחד עד שהוא מפסיק להיות ספר ומתחיל להיות תיקיית דרופבוקס עם תקלות. רוחות עבר מבטיח מותחן, יומן היסטורי ומיסטיקה, אבל במקום עומק הוא מסתבך עם עצמו. וברגע שהיומן מהמאה ה־16 נשמע כמו פוסט מ־2026, האמון נשבר, והעלילה מתפרקת יפה, בדיוק כמו הכריכה.
רוחות עבר/ חגית בודנקין Read Post »
כולנו מספרים לעצמנו שזקנה היא זמן של חסד, אבל "When the Cranes Fly South" חושף את האמת המלוכלכת: זקנה היא זירה מוסרית אכזרית של הפקעת סמכויות. כששפת הטיפול הופכת ל"אלימות היגיינית", והדבר האחרון שמחזיק אותך בחיים נלקח ממך בשם "טובתך", נותרת רק שאלה אחת: למען מי בעצם נשארים החיים האלה?
When the Cranes Fly South/ Lisa Ridzén Read Post »
סקירה על “קוראים לזה חיים” של אמילי מואטי: כשהטראומה היא הדקדוק של החיים, והסיפור מתפתה לתת לקורא הקלה במקום צדק.
קוראים לזה חיים/ אמילי מואטי Read Post »
חג מולד בלי נס. זוג אחד, ארבעה הורים, טבעת אחת, והרבה נימוס שמכסה על טרור רגשי. This Christmas זה לא רומן רומנטי, זו בדיקת מאמץ לזוגיות.
This Christmas/ Leeanne Slade Read Post »
ריצ’רד השלישי מת פעמיים: בבוסוורת’, ואז על הבמה. פוסט אפס לפרויקט שחופר במכניקה של השקר.
ריצ'רד השלישי/ שייקספיר Read Post »
שני אנשים עם שבר ושפה שלא מסתדרת עם העולם בונים קרבה כמו תרגום: בניסוי חוזר, בזהירות, בלי מחוות גדולות. ענת לוי כותבת רוך אמיתי, ואז בולמת רגע לפני שהרוך ייבחן עד הסוף.
איך לתרגם אהבה/ ענת לוי Read Post »
ביקורת על ספר שמתנהג כמו סטארטאפ בתחילת דרכו: הרבה הבטחות, מעט מוצר, והרבה דיבור מהיר כדי שלא ישאלו שאלות. הכאב של המיליון הראשון לא בכסף, אלא בהעמדות הפנים שבדרך.
המיליון הראשון הכי כואב/ אריק צ'רניאק Read Post »