שלוש נשים, שלוש תקופות וסוד משפחתי אחד שנקבר במשך עשרות שנים. The Forgotten Garden הוא רומן רחב ומטלטל על נטישה, מעמד, ניצול והחיפוש אחר זהות.
בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי נתקלת יותר ויותר בספרים מיותרים, שמבזבזים את זמני ובחלט לא מקיימים את ההבטחה שטמונה
זוג אחד, קיץ אחרון, וים של עייפות וזילזול. “העייפים” מבטיח צלילה אל לב הזיכרון והכאב, אבל במקום דרמה אנושית מציע לקורא סיפור מרוחק, כמעט אכזרי. זהו ספר שמסמן עומק, אך נשאר על פני השטח.
את ספרו הראשון של זרחין עד שיום אחד" אהבתי מאוד. הוא אחד הספרים הישראלים היפים שקראתי. לכן, כשראיתי ששמי זרחין
את הספר רכשתי למרות הביקורות הלא מחמיאות שקראתי בגודרידס. ראשית, כי סיקרן אותי לראות איך הסופרת התפתחה (לדוגמא ג' קי
צלו של בלדור של שון הוא ספר קצר, פיוטי ורב עוצמה, שבו מרדף של כומר אחר שועלה חושף בהדרגה עולם של אכזריות, טבע, אהבה ונאמנות. זהו ספר קטן בממדיו אך עשיר מאוד באווירה, ביופי ובמשמעות.
הספר הזה לפחות ברמה אחת מעל הספר הראשון בסידרה. הסיפור של דארן וונסה גם מעניין יותר וגם הדמויות מלבבות ולא
חביב יותר נוטה ל 2.5 כוכבים.שמתי לב שבכל הספרים שקראתי של ההוצאה מככבים גברים אירופאים. בשני הספרים האחרונים מדובר בגברים
כומר פורטוגזי מגיע בחשאי ליפן של המאה ה־17 כדי לחפש את מורו ולסייע לנוצרים הנרדפים. Silence הוא רומן קשה על אמונה, כפירה, גאווה ועל האל שמסרב להשיב בזמן שמאמיניו סובלים.
"תש"ח" מאת יורם קניוק: ספר זיכרונות־מלחמה אישי וסובייקטיבי על חוויותיו כלוחם צעיר במלחמת העצמאות. קניוק תוקף את הממסד, הצבא והמיתוסים הלאומיים, ומציג מבט ציני, מפוכח ובלתי מתנצל על 1948.
Winter Garden של קריסטין האנה הוא ספר שמבטיח סוד משפחתי גדול ורומן היסטורי על המצור על לנינגרד, אך מתקשה לממש את שני הצירים גם יחד. הדמויות המעיקות והחצי הראשון המייגע מחלישים מאוד את הקריאה, וגם כשהסיפור ההיסטורי מגיע, הוא אינו מצליח לפצות על כך.
לא התחברתי מההתחלה. לסיפור היה פוטנציאל מסויים, אבל הסיפור עצמו היה עמוס מידי בפרטים מיותרים ובאי סבירויות כמו העובדה שלוקה
