קוראים לזה חיים/ אמילי מואטי
סקירה על “קוראים לזה חיים” של אמילי מואטי: כשהטראומה היא הדקדוק של החיים, והסיפור מתפתה לתת לקורא הקלה במקום צדק.
סקירה על “קוראים לזה חיים” של אמילי מואטי: כשהטראומה היא הדקדוק של החיים, והסיפור מתפתה לתת לקורא הקלה במקום צדק.
חג מולד בלי נס. זוג אחד, ארבעה הורים, טבעת אחת, והרבה נימוס שמכסה על טרור רגשי. This Christmas זה לא רומן רומנטי, זו בדיקת מאמץ לזוגיות.
ריצ’רד השלישי מת פעמיים: בבוסוורת’, ואז על הבמה. פוסט אפס לפרויקט שחופר במכניקה של השקר.
שני אנשים עם שבר ושפה שלא מסתדרת עם העולם בונים קרבה כמו תרגום: בניסוי חוזר, בזהירות, בלי מחוות גדולות. ענת לוי כותבת רוך אמיתי, ואז בולמת רגע לפני שהרוך ייבחן עד הסוף.
ביקורת על ספר שמתנהג כמו סטארטאפ בתחילת דרכו: הרבה הבטחות, מעט מוצר, והרבה דיבור מהיר כדי שלא ישאלו שאלות. הכאב של המיליון הראשון לא בכסף, אלא בהעמדות הפנים שבדרך.
The Opposite of Fate מתחיל כמו מתנה, ונגמר כשאלה עקשנית: כמה מהחיים באמת בחרנו, וכמה מהם רק עטפנו בסיפור כדי שנוכל לסבול אותם. בין faith ל־fate, בין כומר לרוחות, בין לוח ווג’י לבקבוק ניקוי שהופך ל“חזון”, טאן מבריקה בדיוק במקום שבו המשפחה ממציאה משמעות כדי לא לקרוס. ואז היא מתחילה להסביר את עצמה למוות.
ספר ריגול אמור לדעת לבחור: אפור מוסרי או רומנטיקה, פרנויה או פנטזיה. הבלונדינית שחזרה מן הכפור רוצה את הכול, ובעיקר רוצה לשחזר הצלחה, אבל במקום זה הוא נתקע באמצע. יש פתיחה מצוינת עם אזיקים, סכנה וקצב שמבטיח, ואז מתחיל הדימום בין זמנים והספר מתעכב עד שהוא מתעייף מעצמו.
אנשים מתים לא בגלל 'טעות היסטורית', אלא מפני שמישהו העדיף להיראות חזק, לא למצמץ, ולא להודות בכישלון. הסקירה שלי על 'מצעד האיוולת' של ברברה טוכמן . ספר שמתחיל בטרויה ונגמר בדם וייטנאמי, אבל מדבר עלינו, כאן ועכשיו
The March of Folly: From Troy to Vietnam/ Barbara W. Tuchman Read Post »
יש בלגן שאפשר לסלוח עליו. יש בלגן שהוא שיטת עבודה. Babylon מרגיש כמו הרצאה שמנסה להרשים במקום להסביר, וכשהספר מפסיק להבדיל בין עובדה להשערה, גם הקטעים הטובים מאבדים את הקרקע.
Babylon: Mesopotamia And The Birth Of Civilization/ Paul Kriwaczek Read Post »
עסקה אחת קטנה, ופתאום מתברר מה באמת מחזיק אדם בתוך העולם. שמיסו שולח את פטר שלמיל למכור צל, לקבל כסף שלא נגמר, ואז לגלות שהמחיר האמיתי הוא לא הזהב, אלא ההכרה האנושית.
הצל: או המעשה המופלא בפטר שלמיל/ אדלברט פון שמיסו Read Post »
במאה ה-14 קראו לו "נזיר קבצן", היום כנראה היו קוראים לו "מנהל קשרי לקוחות ב-VIP של הגאולה". 🤝 הכירו את הוברט, האיש שהפריט את האמונה והפך את הכפרה למוצר מדף.
ספר על קרב שהפך את הסטטיסטיקה לאל.
Elegy: The First Day on the Somme אינו מספר על גבורה או על כישלון, אלא על רגע אחד שבו התבונה האנושית האמינה שניתן לנהל כאוס, וגילתה מאוחר מדי את מחירה של האמונה הזו.
Elegy: The First Day on the Somme/ Andrew Roberts Read Post »