The Cornish Coast Murder הוא ספר ביכורים בלשי מפתיע בבשלותו, שבו ג'ון בוד מציג כבר מן ההתחלה מבנה מהודק, חקירה חכמה ושימוש מצוין בנוף הקורנוולי כחלק מהיגיון הפשע. זהו בלש קלאסי הוגן, אינטיליגנטי ומענג מאוד לקריאה.
על הנייר זה רומן רומנטי שקשה לפספס. בפועל, חוות לאבלייט מצליח להפוך friends to lovers ו־fake dating לקומקום פושר.
Sea of Poppies הוא רומן היסטורי עצום שמראה כיצד קולוניאליזם פועל דרך אדמה מורעלת, גופים מסומנים וספינה אחת שהופכת למרחב מעבר בין מוות חברתי ללידה מחדש. אמיטאב גוש מחבר כאן מיתולוגיה, אופיום, סאטירה ואלימות אימפריאלית לספר מרהיב ואכזרי על העולם המודרני ברגע לידתו.
פוסט על ההבדל בין חופש לחירות, על קריסת הרצון המשותף, ועל הרגע שבו אזרחים חדלים להיות שותפים והופכים לפועלי תחזוקה של מערכת שאינה מייצגת אותם עוד.
סבתא בורחת מהבית של מאירה ברנע־גולדברג הוא רומן חד, מהיר ומכאיב על זקנה, תלות והפחד להפוך לנטל. דרך לאה בת התשעים ושמונה, אישה עוקצנית, שתלטנית וחכמה שמסרבת שידברו עליה במקום איתה, הספר נוגע בכבוד, בירידה במעמד, בעובדות זרות ובשחיקה המשפחתית שנעטפת בנימוס דק. זהו ספר שיודע להצחיק, להכאיב ולגעת באמת, גם אם בסופו הוא בוחר נחמה קצת קלה מדי.
Sex, Love, and Marriage from the Middle Ages to the Enlightenment של פרופ' ג'ניפר מקנאב הוא קורס היסטורי חד, סוחף ומפתיע, שמפרק בלי רחמים את האגדה על "נישואין מסורתיים". דרך דיון בכנסייה, זנות, מכשפות, אהבה חצרונית, נישואי סתר ופטריארכיה בלבוש חדש, מקנאב מראה שהנישואין מעולם לא היו מוסד יציב או תמים, אלא שדה מאבק על כוח, רכוש, מיניות ואוטונומיה. זהו קורס על היסטוריה, אבל גם על השקרים שהחברה אוהבת לספר לעצמה.
Sex, Love, and Marriage from the Middle Ages to the Enlightenment / Jennifer McNabb Read Post »
פחד של שטפן צוויג היא נובלה קצרה וחדה על אישה בורגנית אחת, אבל בתוכה רוחשת תרבות שלמה של אשמה, הדחקה וענישה חברתית. צוויג לוקח בגידה שיכלה להפוך למלודרמה שגרתית, והופך אותה למסע חונק בתוך תודעה מתפרקת, בעולם וינאי שבו הכבוד החברתי דק בהרבה מכפי שהוא נראה. זהו ספר על חרדה, על בושה, ועל הרגע שבו הנפש נעשית הסוהר האכזרי ביותר של עצמה.
Death on the Riviera של ג'ון בוד מציע תפאורה מפתה של ריביירה צרפתית, זיופי כספים וטיפוסים אקסצנטריים, אך מתקשה לחבר את כל חלקיו לעלילה אחת מספקת. בוד עדיין כותב היטב ויוצר אווירה מצוינת, אבל המבנה המפוצל והמעבר המאוחר מדי לרצח מחלישים את הספר.
הנשף של מגדלת הדבורים הוא רומן אהבה כפול על סודות משפחתיים ועבר שאינו מרפה, אבל הכוח האמיתי שלו נמצא דווקא ברובד ההיסטורי: דנמרק תחת הכיבוש הנאצי, המחתרת, והאנשים שבוחרים לפעול כשסביבם העולם מתפורר. הדבורים נוכחות, אך בעיקר כעטיפה.
קראתי השבוע את פחד של צוויג, ופתאום הבנתי שפחד איננו רק רגש. יש פחד כאירוע, ויש פחד כאקלים. האירוע מבהיל. האקלים משנה אישיות. הערות שוליים על פחד, חדשות, ספרות, והדרך שבה איום חיצוני נעשה מבנה פנימי.
במערכה השנייה של ריצ'רד השלישי, שייקספיר כבר לא מציג רק נבל מבריק, אלא ממלכה שמתחילה לדבר בשפתו. זהו הרגע שבו הסמכות קורסת, השקר נעשה מוסד, והאמת מגלה שאין לה קיום בלי כוח שיגן עליה.
There’s Something about Merry של קודי הול הוא רום־קום חג מולד שלא מצליח לספק לא הומור, לא חום, ולא מתח רומנטי אמיתי. עם פתיחה מייגעת, דמויות ילדותיות וטוויסט מיותר, זהו ספר שממחיש כמה מהר נוסחה עונתית יכולה להפוך לעונש.
