סיפורים אוקראיניים של ניקולאי גוגול מציגים כבר ביצירות המוקדמות שלו את הכישרון שהפך אותו לאחד מגדולי הסאטיריקנים של הספרות הרוסית. מריבה אבסורדית בין שכנים, זוג קשישים ששוקעים יחד בזקנה, כומר שמסתבך עם מכשפה וגיבור שמסתבך עם דודתו ועם רעיון הנישואין, כולם נבנים אצל גוגול כעולם שבו בני אדם מנפחים זוטות קטנות לממדים גרוטסקיים. זה מצחיק, מוזר ולעיתים גם אפל מאוד, וכבר כאן אפשר לראות את הניצנים של גוגול הגדול.
ג'ים הילד של טוני ארלי הוא רומן התבגרות עדין ומחמם לב, שמחזיר את הקורא לעיירה אמריקאית קטנה שבה משפחה, עבודה וענווה עדיין עומדים במרכז. דרך שנת חייו האחת־עשרה של ג'ים, הספר מתבונן בילדות, באובדן ובשבריריות החיים.
רביעייה אנגלוסקסית היא אסופה מוצלחת מאוד של סיפורים מאת תומס וולף, כריסטופר מורלי, ג'ק לונדון וה"ג' ולס, שמצליחה להציע גם מנעד סגנוני וגם כמה פגיעות מדויקות מאוד. שני הסיפורים הראשונים טובים מאוד, אבל דווקא שלושת הסיפורים האחרונים, ובעיקר "המקסיקני" ו"ארץ העיוורים", הם אלה שמרימים את הקובץ לדרגה גבוהה באמת. זו אסופה חכמה, מגוונת ומרעננת, שמזכירה כמה כוח עדיין יש לסיפור קצר כשהוא כתוב בלי התחכמויות מיותרות.
רביעייה אנגלוסקסית/ תומס וולף, כריסטופר מורלי, ג'ק לונדון, ה"ג' ולס Read Post »
יוכי ברנדס לוקחת את סיפורי התנ״ך, הופכת אותם מצד לצד, ומחזירה לנשים התנכיות את הקול שנגנב מהן. לא תמיד מדויק, לא תמיד אקדמי, אבל מרענן בצורה שמכריחה לחשוב מחדש על הכול.
The Witness של נורה רוברטס הוא מותחן רומנטי מהסוג שלא מנסה למוטט את מערכת העצבים של הקורא, אלא פשוט לספר סיפור טוב, קצבי ומהנה. עם גיבורה יוצאת דופן, גיבור שובה לב וקריינות מעולה באודיו, זה ספר שלא ממציא שום ז'אנר מחדש, אבל בהחלט יודע איך לגרום ל־500 עמודים לעוף.
Of Human Bondage הוא רומן חניכה רחב יריעה על חייו של פיליפ קארי, אך לב הספר נמצא דווקא במערכת היחסים ההרסנית שלו עם מילדרד. סומרסט מוהם כותב כאן על אובססיה, נדיבות שנענית באכזריות, והשפלות חוזרות שמאלצות את גיבורו להתפכח רק אחרי שאיבד כמעט הכול.
צלו של בלדור של שון הוא ספר קצר, פיוטי ורב עוצמה, שבו מרדף של כומר אחר שועלה חושף בהדרגה עולם של אכזריות, טבע, אהבה ונאמנות. זהו ספר קטן בממדיו אך עשיר מאוד באווירה, ביופי ובמשמעות.
להרוג את הכלב השני של מארק חלאסקו הוא קובץ סיפורים קשה, חד ואמין מאוד, שמציג את ישראל של שנות החמישים דרך עיניהם של מהגרים רעבים, שיכורים ונואשים. זו ספרות שלא מייפה את הכיעור, את הדלות או את הפתטיות של החלומות, ולכן גם מצליחה לפגוע חזק.
הבריון של ארצ'ר הוא ספר נוער מקסים, מצחיק ומלא המצאות, שבו משפחה אחת מסתבכת עם חוב ביזארי ועם גבר ענק
בלש עני, משרד חשוך, ומוסריות שמכשילה אותו בכל תיק, מוטי מרציאנו, בלש פרטי של יונתן יובל הוא ספר מפתיע באיכותו, כתוב בשפה שנונה ומלא באמפתיה לדמויות שנדחקו לשוליים. לא כל יום נולד בלש עברי עם לב אמיתי ועין כחולה.
פקולטה מתפוררת, סופר שנעלם, כתב יד שאיש אינו יודע אם הוא אמיתי, ופרופסורים שמנהלים מלחמה אקדמית חסרת מעצורים. מדעי הרוח הוא רומן משעשע, אפל ופיקרסקי על אובססיה ספרותית שהולכת ומאבדת שליטה.
ברכת התנינים של בועז יזרעאלי הוא קובץ סיפורים חד, אירוני ואמין מאוד, שמביט בשולי החברה בלי לייפות ובלי להתיילד. דרך מסוממים, חסרי בית, בטלנים, מועמדים נואשים לעבודה ואנשים שנדחקו אל הקצה, יזרעאלי כותב סיפורים על עליבות, איוולת, הישרדות וסתמיות מודרנית. במיטבו, זה קובץ עוקצני ומדויק שמצליח להיות גם אכזרי וגם חד־ראייה.
