זנב של שרון קנטור הוא סאטירה קצרה, שנונה, לפעמים קצת מעיקה בסגנון הפארודי שלה, אבל חדה מאוד בהבחנות על תרבות הצריכה, יחסי ציבור, והדרך שבה “פגם” הופך ליתרון שיווקי אם רק אורזים אותו נכון.
אמנית כושלת נמשכת לגופה הדומה לה שתי טיפות מים, ופותחת מסע פסיכולוגי בין אמנות, טירוף ותהילה. רומן מטריד שמביט בעין קרה על עולם האמנות.
העשב, רומן משפחתי צרפתי שמרגיש כמו בית כפרי מלא לחישות, דמויות דועכות, ורעל שעובר בירושה. קלוד סימון כותב בלי פרקים ובלי סדר מנחם, אבל דווקא באודיו זה הופך לקריא, כמעט מהפנט. ספר של תודעה מתפזרת, משפחה תקועה, וחקירה עיקשת של כישלון שמחלחל בין דורות.
איכות הכתיבה של קובן משתנה מספר לספר. ישנם ספרים טובים מאוד שהוא פירסם, ומצד שני ישנם ספרים כמו הספר הזה שהוא פשוט תת רמה. קישקוש מקושקש, ללא עלילה, ללא תוחלת …
יוכי ברנדס לוקחת את סיפורי התנ״ך, הופכת אותם מצד לצד, ומחזירה לנשים התנכיות את הקול שנגנב מהן. לא תמיד מדויק, לא תמיד אקדמי, אבל מרענן בצורה שמכריחה לחשוב מחדש על הכול.
חברות של שלוש שנים, מתח מיני שלא נותן מנוח, ותחרות פרועה בבית הספר שמאיימת לפוצץ הכול. Not So Nice Guy מבטיח רומ-קום לוהט..
זוג אחד, קיץ אחרון, וים של עייפות וזילזול. “העייפים” מבטיח צלילה אל לב הזיכרון והכאב, אבל במקום דרמה אנושית מציע לקורא סיפור מרוחק, כמעט אכזרי. זהו ספר שמסמן עומק, אך נשאר על פני השטח.
"תש"ח" מאת יורם קניוק: ספר זיכרונות־מלחמה אישי וסובייקטיבי על חוויותיו כלוחם צעיר במלחמת העצמאות. קניוק תוקף את הממסד, הצבא והמיתוסים הלאומיים, ומציג מבט ציני, מפוכח ובלתי מתנצל על 1948.
בלש עני, משרד חשוך, ומוסריות שמכשילה אותו בכל תיק, מוטי מרציאנו, בלש פרטי של יונתן יובל הוא ספר מפתיע באיכותו, כתוב בשפה שנונה ומלא באמפתיה לדמויות שנדחקו לשוליים. לא כל יום נולד בלש עברי עם לב אמיתי ועין כחולה.
הספר השלישי בסידרת off-campus. לדעתי הספר הטוב בסידרה עד כה. אלי, חברתה של האנה, נפרדה מהחבר שלה בשלוש שנים האחרונות, שון. היא עצובה ומדוכדכת ונאבקת ברצון שלה….
העלילה על פניו נראית מעניינת, וולקשטיין, מרצה במכללת ספיר, בן לניצולי שואה שנפטרו, מפוטר מהמכללה בזמן מבצע צבאי בעזה. גם כך אין לימודים בזמן ההפגזות, אבל העובדה שאין …
משפחה אחת, סוד אחד, עולם שלם של אשמה. רומן אדיר על התעללות, שתיקה מוסרית והמחיר של עיוורון רגשי.
