סנוב אשכנזי מדימונה/ זיו תדהר
ספר על דימונה, אבל לא על קיפוח.
ספר על זהות, אבל בלי סיסמאות.
סנוב אשכנזי מדימונה של זיו תדהר הוא מסה ספרותית חכמה על מרחב, שפה ומעמד, הכתובה בעברית צלולה ומכבדת, ומצליחה לבקר את הישראליות בלי לצעוק ובלי להתחנף.
ספר על דימונה, אבל לא על קיפוח.
ספר על זהות, אבל בלי סיסמאות.
סנוב אשכנזי מדימונה של זיו תדהר הוא מסה ספרותית חכמה על מרחב, שפה ומעמד, הכתובה בעברית צלולה ומכבדת, ומצליחה לבקר את הישראליות בלי לצעוק ובלי להתחנף.
A Testament to Murder של ויויאן קונרוי הוא ספר בלשי ששם את הדמויות במרכז, לא את התקופה או החברה. עם עלילה חדה, דמויות מרתקות ומתח שלא עוצר, הוא מציע חוויה אינטליגנטית ומענגת…
אצל צ’וסר, הכנסייה לא שרה מזמורים, היא נוצצת יתר על המידה.
הנזירה מתנהגת כמו ליידי מהחצר המלכותית, הנזיר צד ברבורים במקום חטאים,
ושהקדושה תמתין שנייה בצד.
במאמר החמישי של “Sivi קוראת צ’וסר” אנחנו יורדים ללב הביקורת הכי חדה של הפרולוג:
מה קורה כשהאמונה הופכת למופע יוקרה, והדת מתנהלת כמו עסק.
על שקר החן והבל היופי: כשהמדרש מחליף את המשפט
ספרו של חן מרקס מבטיח לחשוף את “הצד האפל” של היופי והכיעור, אבל נעצר רגע לפני שהוא באמת מעז להביט בהם.
עולם שמתנהל “כמו שצריך” יודע למחוק אנשים בלי לצעוק. בשלושה ספרים אמריקאיים שונים לכאורה, האלימות אינה פרץ יצרים ואינה תאונה. היא מנגנון מסודר, מוסרי בעיני עצמו, שפועל בשם חלום, בשם אמונה ובשם נימוס. זה מסע בעקבות חברה שמעדיפה לשמור על הסדר גם כשהוא גובה מחיר אנושי נורא.
כשהמערכת לא טועה: שלושה ספרים על אמריקה שמוחקת אנשים מתוך סדר Read Post »
Speak No Evil הוא רומן על אלימות שלא נראית כמו אלימות.
לא על זהות, לא על אמונה, לא על גזענות במובן הצפוי.
אלא על הרגע שבו אמת נאמרת בקול, והעולם סוגר עליה.
רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול האנושי.
Sex Scandals of Ancient Greece and Rome מבטיח סיפורי זימה מהעת העתיקה, אבל בפועל מפספס את הרעיון הגדול באמת: הגוף לא היה שם בשביל תשוקה אלא בשביל שלטון.
Sex Scandals of Ancient Greece and Rome/ Monica Cyrino Read Post »
האבירות צועדת קדימה, אך דווקא השומר או איש היער מציב את האמת: לא זהב, לא קדושה, אלא דיוק, שקט ועבודה. אצל צ’וסר, הדרך שייכת לזה שיודע לפעול, לא לחלום.
The Years של אנני ארנו הוא ניסוי חד־פעמי בלכידת הזמן עצמו, כתיבה שמבקשת לחשוף כיצד החיים מצטברים, נשחקים, ונעלמים בלי דרמה ובלי נחמה.
זיכרון יכול להיות עוצמתי יותר מהספר עצמו. גיא אוני חוזר אלי אחרי עשרים שנה, רק כדי לגלות שהקסם השתנה. רומן חשוב, מרגש וחזק, אבל הקריאה השנייה חשפה אמת כואבת: לפעמים הזיכרון חד יותר מהמפגש המחודש.
האבירות לא מתה. היא פשוט קמה בבוקר וגילתה שהעולם עבר לאסתטיקה, שירים ושיער מושלם.
🛡 האביר והסקוויר – אבירות בת פריחה, אבירות בת שקיעה Read Post »