קום קרא/ שמעון אדף
אהבתי את "קילומטר ויומים לפני השקיעה" שהיה סוחף, מעניין ועם דמות בלש מיוחדת. לכן, כאשר גיליתי שהסופר כתב עוד ספר שבמרכזו אליש בן זקן, לא היססתי לקרוא אותו …
אהבתי את "קילומטר ויומים לפני השקיעה" שהיה סוחף, מעניין ועם דמות בלש מיוחדת. לכן, כאשר גיליתי שהסופר כתב עוד ספר שבמרכזו אליש בן זקן, לא היססתי לקרוא אותו …
סיפור חייהם של תושבי עיירה ערבית בצפון שמתחיל עם העלמה של דוניא. דוניא היא בחורה צעירה שחשה חוסר סיפוק מחייה ומהתכתיבים החברתיים והתרבותיים שנכפים עליה. כאשר היא נעלמת, מתחילה סחרחרה…
"עשר אגורות" מאת לאוניד פקרובסקי הוא אסופת סיפורים נפלאה, שנכתבה בכישרון נדיר ובחיוניות כובשת. עבורי, פקרובסקי הוא גילוי מרענן, מענג ומלא השראה. פקרובסקי, המשמש כשוער בבניין ברחוב דובנוב בתל אביב…
כבר בעבר טענתי שהספרים שכותב ברדוגו הם לא כוס התה שלי. דמויות שוליים שמתבוססות בסחי וברפש של החיים ולא בחמלה או באמפטיה, אלא באור הבוהק והמכוער שמבליט את כל הקמטים…
ספר של זיכרונות קצרים, אישיים ובדויים, שמתחיל בעוצמה אינטימית אך מתעמעם כשהוא מתרחק מהאישי אל האוניברסלי. ביקורת מלאה.
זוג אחד, קיץ אחרון, וים של עייפות וזילזול. “העייפים” מבטיח צלילה אל לב הזיכרון והכאב, אבל במקום דרמה אנושית מציע לקורא סיפור מרוחק, כמעט אכזרי. זהו ספר שמסמן עומק, אך נשאר על פני השטח.
בשנת 1799, במהלך כיבושיו במזרח התיכון, ניסה נפוליאון בונפרטה, לכבוש גם את העיר עכו. הרצון לכבוש את העיר לא היה משולל כל הגיון, אבל למצור שהטיל ולנסיונותיו החוזרים והנשנים…
אורלי קסטל־בלום יודעת לבעוט, אבל כאן זה בעיטה שלא ממש פוגעת.
"חיי חורף" הוא קובץ סיפורים שמבטיח יותר ממה שהוא מצליח לקיים: יש רגעים חדים, יש הברקות לשוניות, ויש אפילו סיפור אחד שבאמת מצליח להכאיב, אבל רובם נתקעים באמצע הדרך. יותר מדי רעש, פחות מדי דיוק. אכזבה מצד אחת הסופרות החשובות של הספרות הישראלית.
חמישה יצאו כנגד טנק אחד: דוד זרחיה, דודסקו, ששירת בחטיבת כרמלי, זרק רימון לתוך הטנק. שלום הוֹכבאוּם, ניצול שואה, מומחה לדגנים ולולן לעת מצוא, השליך בקבוקי מולוטוב על הטנק….
הגיבור עופר, עובר לגור עם סבו שסובל מהתדרדרות קוגנטיבית, על סף שטיון כדי להוכיח לאביו ודודו כי הסב ראוי להישאר בביתו ולא להיות מאושפז בבית אבות סיעודי …
מסמך פרידה אינטימי וכואב של בת מאביה הדועך, שבו נפרשת הזיקנה על שלל פניה: הגוף הבוגד, המח המתרוקן, והמשפחה שנאלצת להתמודד עם ההיפוך הבלתי נמנע של התפקידים…
דיוק כואב, לב סגור, וסיפור שמסרב להתנחם. המורה של מיכל בן־נפתלי הוא מסע אל תוך צל דמותה של ניצולה שאיש לא הצליח לפענח. ספר קצר, קשה, ומדויק עד אכזריות.