The Indigo Rebels/ Ellie Midwood
רומן היסטורי שמנסה לשזור את סיפורן של שלוש אחים בצרפת הכבושה, אך נותר תקוע בין עלילות, נקודות מבט ודמויות שאינן מתגבשות. למרות הפוטנציאל הדרמטי, הספר מתפזר במקום לרגש.
רומן היסטורי שמנסה לשזור את סיפורן של שלוש אחים בצרפת הכבושה, אך נותר תקוע בין עלילות, נקודות מבט ודמויות שאינן מתגבשות. למרות הפוטנציאל הדרמטי, הספר מתפזר במקום לרגש.
"לינה משותפת – רצח בקיבוץ" מאת בתיה גור הוא רומן בלשי מהשורה הראשונה בז'אנר המתח הישראלי, כזה שיודע לא רק לספק תעלומה, אלא גם להניח את האצבע על הדופק החברתי של הקיבוץ …
האקלברי פין בורח מאב מתעלל, ג'ים בורח מהעבדות וביחד הם שטים על נהר המיסיסיפי, במסע שמשלב הומור, כאב והתפכחות. ספר נועז, מצחיק ונוגע ללב, שמתחת לפני המים שלו מסתתרת אמירה אנושית חזקה…
הרפתקאותיו של האקלברי פין (הספר המוער)/ מארק טוויין Read Post »
רומן רחב יריעה על משפחה פלסטינית, הסוסים שמלווים אותה, ועל השבר בין עולמות: הווי כפרי מלא הומור ואנושיות מול כרוניקה פוליטית ותקופתית שמציגה היסטוריה אלטרנטיבית. ספר מרשים, חכם ולעיתים מתיש, שנע בין מופתיות לפוליטיות חדה…
ליל שלג סוער, אחוזה אנגלית, ומפגש בין מיליונר רוסי נחוש לאישה אחת שמסרבת לזוז הצידה, עד שהלב מתחיל לשנות תוכניות…
פימה הוא דמות שוליים גאונית כמעט. יש בו שילוב מנצח של לוזריות עם הומור וחוסר שאפתנות מטמטם…דמות מענגת עד כה אחת הטובות שיצא לי לקרוא…
ורד שנבל יודעת לכתוב על זוגיות, אבל הפעם היא מתפזרת. חבל, כי היה פה פוטנציאל לסיפור נוגע.
"בלגן נפלא" הוא בעיקר בלגן. הנפלא? אולי בספר הבא…
סיפור על שבר משפחתי, על כתיבה, ועל מה שנשאר כשמסירים את הקישוטים…ספר שכדאי לקרוא, במיוחד בזכות אותו פרק אחד מדויק, מרגש, מהודק, שמזכיר למה נשארנו עד הסוף…
רצח אכזרי בבית חווה מבודד, גופות מרוטשות וסודות מהעבר שלא נותנים מנוח. הצפעוני של הוקאן אוסטלונד הוא מותחן סקנדינבי קפוא ומצמרר, שבו השכנים מעלימים עין, הבלשים מסתבכים, והקורא נשאב לתעלומה שלא מרפה…
שלוש נובלות, שלושה סודות מהעבר שלא מניחים לדמויות. בואי של אורלי סיגל נע בין טראומה, זוגיות ומשפחה, מהעוצמה המטלטלת של "חממות", דרך המשבר הרגשי של "בואי", ועד ההתגלות המטורפת ב"פס חם". ספר שבו העבר לעולם לא קבור באמת….
שלושה סיפורים, שלוש נשמות תועות, וחיבור אחד שלא לגמרי מצליח להתהדק. ספר עם עומק ואמפתיה, אבל גם עם שובל של תסכול שלא שוכך.
קבוצת זרים נפגשת לדבר על מה שכולנו מעדיפים להדחיק, המוות.
עמיה ליבליך מתעדת סדרת מפגשים מרגשים בקבוצת "קפה מוות", שבה המשתתפים משתפים, מתמודדים, מתרחקים ומתקרבים. ספר שמשלב בין עדות אישית, דיון תיאורטי ומבט חברתי על איך אנחנו כחברה ואנשים פרטיים מתמודדים עם הגבול האחרון.