כומר פורטוגזי מגיע בחשאי ליפן של המאה ה־17 כדי לחפש את מורו ולסייע לנוצרים הנרדפים. Silence הוא רומן קשה על אמונה, כפירה, גאווה ועל האל שמסרב להשיב בזמן שמאמיניו סובלים.
"תש"ח" מאת יורם קניוק: ספר זיכרונות־מלחמה אישי וסובייקטיבי על חוויותיו כלוחם צעיר במלחמת העצמאות. קניוק תוקף את הממסד, הצבא והמיתוסים הלאומיים, ומציג מבט ציני, מפוכח ובלתי מתנצל על 1948.
Winter Garden של קריסטין האנה הוא ספר שמבטיח סוד משפחתי גדול ורומן היסטורי על המצור על לנינגרד, אך מתקשה לממש את שני הצירים גם יחד. הדמויות המעיקות והחצי הראשון המייגע מחלישים מאוד את הקריאה, וגם כשהסיפור ההיסטורי מגיע, הוא אינו מצליח לפצות על כך.
להרוג את הכלב השני של מארק חלאסקו הוא קובץ סיפורים קשה, חד ואמין מאוד, שמציג את ישראל של שנות החמישים דרך עיניהם של מהגרים רעבים, שיכורים ונואשים. זו ספרות שלא מייפה את הכיעור, את הדלות או את הפתטיות של החלומות, ולכן גם מצליחה לפגוע חזק.
הבריון של ארצ'ר הוא ספר נוער מקסים, מצחיק ומלא המצאות, שבו משפחה אחת מסתבכת עם חוב ביזארי ועם גבר ענק
בלש עני, משרד חשוך, ומוסריות שמכשילה אותו בכל תיק, מוטי מרציאנו, בלש פרטי של יונתן יובל הוא ספר מפתיע באיכותו, כתוב בשפה שנונה ומלא באמפתיה לדמויות שנדחקו לשוליים. לא כל יום נולד בלש עברי עם לב אמיתי ועין כחולה.
האי היא נובלה קצרה, עדינה ומאופקת על אב גוסס ובנו, שיוצאים יחד לקיץ אחרון באי אדריאטי. זהו ספר קטן ויפה על מוות, זיכרון ופרידה, שנשאר מינורי ומרומז גם כשהכריכה מבטיחה דרמה גדולה יותר.
The Elephant in the Brain מאת Kevin Simler ו־Robin Hanson מבקש לחשוף את הפיל שעומד באמצע החדר של ההתנהגות האנושית. זה ספר מעניין על הונאה עצמית, תדמית ואינטרסים סמויים, אבל גם כזה שמתפזר ליותר מדי כיוונים ומגיע לעיתים למסקנות פחות מפתיעות מכפי שהוא חושב.
The Elephant in the Brain: Hidden Motives in Everyday Life/ Kevin Simler Read Post »
מר 365 מאת רות קלמפט נשמע כמו חומר מושלם לסרט הולמרק או נטפליקס: מפיקת ריאליטי צינית, גבר חתיך שחי את חג המולד כל השנה, בית מקושט בכל חדר, וסיפור משפחתי עצוב שאמור להסביר את השריטה החגיגית. הבעיה היא שהרעיון חמוד יותר מהביצוע.
הספר השלישי בסידרת off-campus. לדעתי הספר הטוב בסידרה עד כה. אלי, חברתה של האנה, נפרדה מהחבר שלה בשלוש שנים האחרונות, שון. היא עצובה ומדוכדכת ונאבקת ברצון שלה….
פקולטה מתפוררת, סופר שנעלם, כתב יד שאיש אינו יודע אם הוא אמיתי, ופרופסורים שמנהלים מלחמה אקדמית חסרת מעצורים. מדעי הרוח הוא רומן משעשע, אפל ופיקרסקי על אובססיה ספרותית שהולכת ומאבדת שליטה.
ברכת התנינים של בועז יזרעאלי הוא קובץ סיפורים חד, אירוני ואמין מאוד, שמביט בשולי החברה בלי לייפות ובלי להתיילד. דרך מסוממים, חסרי בית, בטלנים, מועמדים נואשים לעבודה ואנשים שנדחקו אל הקצה, יזרעאלי כותב סיפורים על עליבות, איוולת, הישרדות וסתמיות מודרנית. במיטבו, זה קובץ עוקצני ומדויק שמצליח להיות גם אכזרי וגם חד־ראייה.
