בשבח הצללים של טניזקי הוא מסה קצרה, פיוטית ומעוררת מחשבה על אסתטיקה יפנית, על תפקידם של אור, חושך וצל בחיי היום־יום, ועל האופן שבו המודרניות המערבית פגעה בתפיסת יופי מסורתית המבוססת על הסתרה, עמעום ואיפוק.
טארה לורן, מכתתת רגליה בין ראיונות למשרה בניו יורק. היא בוגרת משפטים בפרינסטון ולמדה מינהל עסקים וכל זה לא מסייע לה למצוא משרה…
שקט מאת סוזן קיין בוחן כיצד התרבות המערבית הפכה מוחצנות לאידיאל, ומה היא מפסידה כשהיא מתעלמת מאנשים מופנמים. יש בו תובנות טובות על יצירתיות ועבודת צוות, אבל גם חזרתיות ומאמץ מוגזם להוכיח שמופנמות היא כמעט כוח-על.
Quiet: The Power of Introverts in a World That Can't Stop Talking/ Susan Cain Read Post »
"על הדבש ועל המוות" של בר גיל הוא רומן ישראלי נדיר בעוצמתו: משפחה אחת שנראית נורמטיבית, בן עבריין שמושך את כולם לתהום, ואם ואב שמנסים בדרכם להציל מה שנותר. בין עבר להווה, בין אהבה לאסון, מתגלה סיפור משפחתי שמתחיל בשוליים ונגמר במרכז הלב…
איזון מופלא של לוסיה אצ'ווריה הוא רומן וידויי על נשים, זיכרון, אימהות ודימוי עצמי. זהו ספר אינטיליגנטי, לעיתים מכאיב ולעיתים משעשע, שחושף את האופן שבו אהבה, משפחה והחברה עצמה שוחקים את תחושת העצמי של נשים.
Relative Fortunes של Marlowe Benn הוא הספר הראשון בסדרת Julia Kydd, תעלומה היסטורית שמתרחשת בשנות ה־20 ועוסקת בירושה, צוואה, זכויות נשים ומותה החשוד של סופרג׳יסטית. יש כאן ציר חקירה מעניין, אבל הוא קבור בתוך עלילה משפטית־משפחתית מסורבלת ופתרון לא מספק.
זנב של שרון קנטור הוא סאטירה קצרה, שנונה, לפעמים קצת מעיקה בסגנון הפארודי שלה, אבל חדה מאוד בהבחנות על תרבות הצריכה, יחסי ציבור, והדרך שבה “פגם” הופך ליתרון שיווקי אם רק אורזים אותו נכון.
The Fire Blossom מאת Sarah Lark הוא ספר ראשון בסאגה היסטורית בניו זילנד. יש בו חומר לסיפור גדול על הגירה, קולוניאליזם ונשים שנאבקות בגורלן, אבל בפועל הוא איטי, נמרח, ולא מצליח לגרום לדמויות לחיות באמת.
רומן קצר על התפוררות משפחתית ושינוי קיצוני בחיי הגיבור, עם כתיבה טכנית טובה אך מהלך עלילתי מרכזי שמעורר חוסר אמון וחוסר נחת.
המידות הטובות של מדלין סנט ג'ון הוא רומן קליל למראה, אבל חד בהרבה מכפי שנדמה בתחילה. דרך ארבע נשים שעובדות בחנות בגדים באוסטרליה של שנות ה־60, הספר מתבונן בחיי עבודה, בנשיות, במעמד, בזוגיות ובציפיות החברתיות שמונחות על נשים כמעט בלי שירגישו. זהו ספר קולח, משועשע ואינטליגנטי, שהכוח שלו אינו בדרמה גדולה אלא בדיוק הקטן שבו הוא חושף עולם שלם.
מר סוואגר של קים ג'ונס הוא פארודיה פרועה ומודעת לעצמה על כל קלישאה בז'אנר הרומן הרומנטי. ג'ייק סוואגר נשאר גיבור מיליונר גנרי, אבל פנלופי, הגיבורה המטורפת והכאוטית של הספר, הופכת אותו לקריאה מצחיקה מאוד שלא מפסיקה ללעוג לז'אנר שממנו צמחה.
שפילפוגל, שפילפוגל של מתן חרמוני הוא סאטירה פרועה, בוטה ומשעשעת מאוד על עולם האקדמיה, על מלחמות תקן, על יחסי כוח מגדריים ועל היצרים הקטנים והמלוכלכים שמתחבאים מאחורי השפה הגבוהה של החוג לספרות. דרך המהפך האבסורדי של יהושע רדלר ליהודית רדלר, חרמוני בונה רומן שמחבר בין פארסה, סקס, ציניות ואמת לא נעימה על מוסד שמתיימר לעסוק ברוח, אבל שקוע עד הצוואר בפוליטיקה, אגו ותשוקה.
