האמת היא שהספר הזה התנדנד אצלי בין שניים לשלושה כוכבים. לא הצלחתי להחליט, ולכן הכרעת הביניים הייתה שלושה כוכבים. כלומר, Relative Fortunes זכה מן ההפקר של חוסר ההחלטיות שלי.
Relative Fortunes הוא הספר הראשון בסדרת ג׳וליה קייד, ואני בספק אם אמשיך לספרים הבאים, אלא אם הם יהיו זמינים לי בחינם, כמו הספר הזה. לפעמים גם לסקרנות יש תקציב, והיא לא תמיד מצדיקה חריגה ממנו.
ג׳וליה קייד, כמעט בת עשרים וחמש, חוזרת לארצות הברית לאחר שהות ארוכה בלונדון, בעקבות ערעור שמגיש אחיה החורג, פיליפ, על צוואת אביה ועל זכותה לחלק מנכסיו. נישואי הוריה לא היו מאושרים במיוחד, אבל הם חיו יחד שש שנים עד שאמה נהרגה בתאונת דרכים. הצוואה שנמצאה אינה מזכירה את ג׳וליה, ולכן פיליפ טוען שאין לה חלק בירושה.
השנה היא שנות העשרים של המאה העשרים. נשים כבר קיבלו את זכות ההצבעה בארצות הברית, אבל עדיין אינן חופשיות באמת לנהל את חייהן ואת נכסיהן. ג׳וליה תלויה בטוב לבו של אחיה שיעביר לה כספים, ואם ייקבע שאינה זכאית לחלקה בירושה, היא תעמוד בפני משבר ממשי שעלול לדחוף אותה לנישואים בניגוד לרצונה. חירות נשית, מתברר, היא עניין יפה מאוד כל עוד היא לא מתנגשת בכסף, במשפחה ובגברים שמחזיקים במפתחות.
קו עלילה אחד בספר עוסק בערעור על הצוואה, בתוצאות הערעור ובמשמעויות שלו. לטעמי, החלק הזה נמרח ותופס מקום גדול מדי בלי הצדקה. הוא לא בנוי טוב. אם הספר היה עוסק רק בו, הוא היה מקבל ממני כוכב אחד.
מסתבר שבארצות הברית ניתן היה לבחון את תקפות הצוואה באמצעות מעין חבר מושבעים משפטי של משרד עורכי דין, או בפני שופט בבית משפט. במקרה הזה, חבר המושבעים אינו הוגן באופן קיצוני, במיוחד כשברור שההחלטה שלהם עלולה להשאיר את ג׳וליה ללא הכנסה ונתונה לחסדי אחרים.
גם המניע של פיליפ אינו משכנע. מתברר שהוא מערער על הצוואה בשל לחצים מצד דודתו, שלא יכלה לסבול את אמה של ג׳וליה. גם לאחר שהדודה מתה באופן מפתיע, והוא יורש ממנה עושר רב, פיליפ אינו ממהר למשוך את ידו מהערעור. רק לאחר שג׳וליה מזכירה לו התערבות ביניהם, הוא מוכן להכריז עליה כמנצחת. ואז, כמובן, הוא טוען שבכל מקרה לא היה מנשל אותה באמת מהירושה, ושכל העניין היה מעין משחק.
זה לא עובד. הדמות של פיליפ עמומה ולא ברורה. לא חיבבתי אותו, וגם לא השתכנעתי שהוא דמות מורכבת במיוחד. נראה שהוא אדם בודד שמחפש חברה וחיזוקים מאחותו למחצה, אבל זה לא מספיק כדי להצדיק את ההתנהלות שלו.
קו העלילה השני מעניין יותר. ג׳וליה מנסה לפתור את תעלומת מותה של נעמי רנקין, אחותה של גלדיס רנקין, שלמדה איתה שנה. העלילה הזו נקשרת לציר הצוואה משום שפיליפ מתמרן את ג׳וליה להתערבות: אם תצליח להוכיח שנעמי נרצחה, הוא יוותר על תביעתו לכספי הירושה. אם לא תצליח, היא תוותר על הירושה שלה.
זו התערבות מטופשת. אין בה כמעט דבר לטובת הגיבורה, והיא בעיקר משמשת כדרך מלאכותית לקשור בין שתי העלילות. אבל דווקא העלילה השנייה עצמה מעניינת יותר, אף שהיא מתפתחת לאט וסובלת מהפרעות חוזרות מצד קו הצוואה.
נעמי הייתה סופרג׳יסטית ולוחמת לזכויות נשים. אחיה, צ׳סטר, נישל אותה מזכויותיה בצוואת הוריהם ואינו משחרר לה את כספה. בפועל, העובדה שאינה מקבלת את ירושתה מאלצת אותה לחיות כמעט כאסירה תחת קורת הגג של צ׳סטר ואשתו, נולדה. הוא מציב לה תנאים דרקוניים, והיא מוכנה לחיות בעוני מחפיר רק כדי לא להיכנע לרצונותיו ולא להינשא.
כאשר גופתה של נעמי נמצאת, הסברה הראשונית היא שמדובר בהתאבדות. אבל ככל שהעלילה מתפתחת והסודות נחשפים, מתחילה להתגבש התחושה שמדובר דווקא ברצח. מי שחוקרת את התעלומה בשם גלדיס היא ג׳וליה קייד, גם בשל ההתערבות עם פיליפ וגם בשל בקשתה המפורשת של גלדיס, שעדיין נתונה לחסותו של צ׳סטר, האח האיום והנורא.
הבעיה הגדולה של הספר היא פרק החשיפה. הוא בעייתי מאוד, ובעיניי מצביע על כך שהסופרת לא חשבה עד הסוף על פתרון התעלומה. בפרק הזה נערמות עוולות על גבי עוולות, פגיעות על פגיעות בנעמי, בגופה, בפרטיותה ובחייה. אבל בתירוץ קלוש למדי, שלפיו צ׳סטר יפעיל את קשריו במשטרה ובפרקליטות וכך יחסום כל חקירה, כל המעשים האלה נשארים בתוך המשפחה. הם אינם נחקרים ואינם מטופלים על ידי רשויות החוק.
ברור שרשויות החוק אינן תמיד נקיות כפיים, במיוחד כאשר מדובר במשפחה עשירה ובעלת קשרים. ועדיין, כאשר מדובר בפגיעות חמורות כל כך, קשה לקבל את הבחירה להשאיר את הצדק בין כתלי בית האחוזה המשפחתית. זה לא רק לא מספק מבחינה עלילתית, זה גם נאיבי מבחינה מוסרית.
גם הטענה שהמצפון שלהם יעשה את הצדק עם נעמי אינה משכנעת. זו מחשבה תמימה מדי, כמעט מגוחכת, בתוך הקונסטלציה שהספר עצמו בנה. אם בני המשפחה היו מסוגלים להשתתף או לשתוק מול כל מה שנעשה לנעמי, בלי שמצפונם עצר אותם בזמן אמת, למה שהוצאת הדברים לאור תגרום להם פתאום להתייסר? המצפון, בניגוד למה שסופרים אוהבים לפעמים לחשוב, אינו מערכת משפט פנימית שמופעלת אוטומטית ברגע שהאמת נאמרת בקול.
כל הדמויות במשפחת רנקין מזעזעות, וחלקן ראויות לעונש חמור מאוד בשל חלקן במותה של נעמי. יחד עם זאת, התיאור התקופתי והגישה שמאפיינת אותן נאמנים למדי לרוח התקופה, ובנקודה הזו הסופרת כן מצליחה ליצור תחושה היסטורית אותנטית.
כאשר הספר מצליח להתגבר על בלבול השכל של הצוואה, ציר מותה של נעמי דווקא קולח, קצבי ומעניין. חבל שהוא קבור בתוך עלילה משפטית־משפחתית מסורבלת, וחבל עוד יותר שהפתרון בוחר להשאיר את הצדק במרחב הפרטי, כאילו משפחה עשירה ומושחתת היא המקום שבו מוסר אמור למצוא את תיקונו.
קראתי את הספר דרך Kindle Unlimited. אולי אם יתר הספרים בסדרה יהיו זמינים שם, אשקול לקרוא אותם. אבל נכון לעכשיו, ג׳וליה קייד לא גרמה לי לרוץ לספר הבא. היא בעיקר הזכירה לי שלפעמים ספר ראשון בסדרה הוא לא התחלה של מסע, אלא תחנת בדיקה. עוברים, מסתכלים, מסמנים, וממשיכים הלאה.
Relative Fortunes / Marlowe Benn
Kindle Edition, 2019, 316 Pp
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Julia Kydd #1
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
