Death on the Riviera של ג'ון בוד מציע תפאורה מפתה של ריביירה צרפתית, זיופי כספים וטיפוסים אקסצנטריים, אך מתקשה לחבר את כל חלקיו לעלילה אחת מספקת. בוד עדיין כותב היטב ויוצר אווירה מצוינת, אבל המבנה המפוצל והמעבר המאוחר מדי לרצח מחלישים את הספר.
הנשף של מגדלת הדבורים הוא רומן אהבה כפול על סודות משפחתיים ועבר שאינו מרפה, אבל הכוח האמיתי שלו נמצא דווקא ברובד ההיסטורי: דנמרק תחת הכיבוש הנאצי, המחתרת, והאנשים שבוחרים לפעול כשסביבם העולם מתפורר. הדבורים נוכחות, אך בעיקר כעטיפה.
There’s Something about Merry של קודי הול הוא רום־קום חג מולד שלא מצליח לספק לא הומור, לא חום, ולא מתח רומנטי אמיתי. עם פתיחה מייגעת, דמויות ילדותיות וטוויסט מיותר, זהו ספר שממחיש כמה מהר נוסחה עונתית יכולה להפוך לעונש.
Death Makes a Prophet של ג'ון בוד הוא רומן בלשי קלאסי שעוסק ברעב למשמעות ובאופן שבו כריזמה, קנאה וחמדנות מתחפשות לרוחניות. זהו ספר חד, אירוני ומהנה מאוד, עם מבט מפוכח על כוח ועל הטיפשות האנושית.
המלכה הלבנה, רומן שמוכר ודאות במקום שבו ההיסטוריה השאירה סימני שאלה, ומראה איך שמועה, מיזוגניה וכישוף הופכים למכונת עלילה שמייצרת “אמת” נוחה.
Honeymoon with Death הוא לא מותחן פסיכולוגי “ערפילי” במובן הטוב. הוא ערפל כשיטה: בלבול שמתחזה למסתורין, דמויות שנוחתות בלי היגיון, ומניעים שנמרחים עד שהקורא מפסיק לפקפק בגיבורה ומתחיל לפקפק בסופרת.
סיפור קצר שמתחיל במילה אחת שמסגירה את המנגנון כולו: אשראי. אנגלי נותן "מקום" למוכר גלויות מקומי, וקורא לזה כבוד. ואז מגיע הדור הבא ומחליף את השפה. לא כבוד, אלא תועלת; לא חברות, אלא גביית חוב. The Book of Honour מצטיין בלחשוף איך קולוניאליזם מתחפש לנדיבות, ומסתיים רגע לפני שהמטבע נשבר ביד.
ספר ריגול אמור לדעת לבחור: אפור מוסרי או רומנטיקה, פרנויה או פנטזיה. הבלונדינית שחזרה מן הכפור רוצה את הכול, ובעיקר רוצה לשחזר הצלחה, אבל במקום זה הוא נתקע באמצע. יש פתיחה מצוינת עם אזיקים, סכנה וקצב שמבטיח, ואז מתחיל הדימום בין זמנים והספר מתעכב עד שהוא מתעייף מעצמו.
עסקה אחת קטנה, ופתאום מתברר מה באמת מחזיק אדם בתוך העולם. שמיסו שולח את פטר שלמיל למכור צל, לקבל כסף שלא נגמר, ואז לגלות שהמחיר האמיתי הוא לא הזהב, אלא ההכרה האנושית.
הצל: או המעשה המופלא בפטר שלמיל/ אדלברט פון שמיסו Read Post »
A Testament to Murder של ויויאן קונרוי הוא ספר בלשי ששם את הדמויות במרכז, לא את התקופה או החברה. עם עלילה חדה, דמויות מרתקות ומתח שלא עוצר, הוא מציע חוויה אינטליגנטית ומענגת…
ספר פשע בלי זיקוקים, בלי טוויסט בכל פינת עמוד, ובלי בלש גאון שמציל הכול ברגע.
Antidote to Venom של פרימן ווילס קרופטס הוא רומן שנבנה לאט, כמו מנגנון מדויק, ומתבונן לא רק בפשע אלא גם בנפש שמתפרקת תחת לחץ. זה ספר על אדם רגיל שנדחק לפינה, על רעל שמחלחל הרבה לפני שהוא ננעץ בגוף, ועל בלש שמחזיר לעולם את ההיגיון בשקט, בלי רעש וצלצולים.
על שקר החן והבל היופי: כשהמדרש מחליף את המשפט
ספרו של חן מרקס מבטיח לחשוף את “הצד האפל” של היופי והכיעור, אבל נעצר רגע לפני שהוא באמת מעז להביט בהם.
