זהו סיפורם של ארבע נערים צעירים, לורנצו, מייקל, טומי וג'ון שהיו חברי נפש בניו יורק של שנות ה- 60. הם גדלו באחת השכונות המסוכנות והידועות לשימצה של ניו …
בעיר הבירה של בהאייה, חיה דונה פלור, מורה לבישול וטבחית מומחית. היא הבעלים של בית הספר המשגשג ללימוד אומנות הבישול, "טעם וריח". רק עכשיו היא איבדה, המסכנה, את …
לפעמים יש משהו בפתיחה של ספר שקורא לך לבחון את צפונותיו ולשקוע בו. לפעמים זו הבטחה שמתממשת ולפעמים לא. …
מלון פרובלמט מאת דימיטרי ורהלסט, Problemski Hotel, הוא ספר קצר, עוקצני ומטלטל על מבקשי מקלט במרכז פליטים בבלגיה שלאחר אירועי 11 בספטמבר. דרך קולו של ביפול מאסלי, צלם פליט ממדינה דמיונית, ורהלסט כותב בלי שמץ של נימוס על פליטות, תקווה כוזבת, גזענות, צביעות מערבית והחלום הנואש להצטרף לחברה שממילא מבזה את מי שמבקשים להיכנס אליה. זה ספר קטן על מקום מעבר שנראה יותר ויותר כמו גיהינום עם טפסים.
תלחצי מאת ספייר, Push by Sapphire, הוא ספר קצר וקשה על פרשס ג׳ונס, נערה בת שש־עשרה שחיה בתוך עוני, הזנחה ופגיעה, ומנסה למצוא לעצמה קול בעולם שכמעט לא השאיר לה מקום. זה רומן שמטלטל לא בגלל תיאורים מפורשים, אלא בגלל השאלות שהוא משאיר אחריו: כמה ילדים נופלים בין הסדקים, מי רואה אותם בזמן, ומה האחריות של חברה כלפי מי שנולדו אל תוך בור שלא הם חפרו.
סקרלט פימפרנל של הברונית אורצ'י הוא רומן הרפתקאות קלאסי, כתוב היטב ומהנה מאוד, שגם היום קל להבין למה הפך לתופעה. הוא לוקח את ימי המהפכה הצרפתית, ממציא מתוכם גיבור מסתורי במסכה, ומספק עלילה מרתקת עם כל מה שצריך, מתח, תחבולות, זהות כפולה ואגדה שנולדת מול העיניים. חבל רק שהאהדה הגלויה של אורצ'י לאריסטוקרטיה באה על חשבון הדיוק ההיסטורי.
אסכולה ישנה של טוביאס וולף הוא רומן חניכה חד, שנון ורגיש, על תלמיד מלגאי בפנימייה יוקרתית בניו אינגלנד, שמנסה לפלס לעצמו דרך בעולם של אליטות, כתיבה ותשוקה להכרה ספרותית. רוב הספר כתוב בעדינות מבריקה, עם דמויות חדות ומבט מפוכח על החברה האמריקאית. חבל רק שבשלב האחרון וולף מוסיף פרק מיותר, שמחליש ספר שכמעט הצליח להיות שלם לגמרי.
אישה בברלין הוא יומן מטלטל וצלול על הימים שבהם גרמניה הנאצית קרסה והנשים בברלין נשארו לשלם את המחיר. זהו מסמך היסטורי מרתק על רעב, השפלה, אונס, תבוסה והתפכחות, גם אם קשה מאוד לקרוא אותו בלי לזכור מי הביא את המלחמה הזאת על אירופה ועל עצמו.
להחזיק את הזנב של החלום של ניצה סלונים נוגע בכמה חומרים נפיצים באמת, אובדן, פריפריה, זהות, יחסי הורים וילדים ופערים חברתיים, ולכן האכזבה ממנו גדולה במיוחד. ברגעים שעוסקים בכאב אישי יש בו אמת רגשית, אבל ככל שהוא מנסה להפוך את עצמו לרומן על החברה הישראלית, הוא שוקע בקלישאות, סטריאוטיפים ודמויות שלא מחזיקות משקל אמיתי.
חזירים ברקיע של ברברה קינגסולבר מתחיל כמעט כמו סיפור בריחה, אבל הלב שלו נמצא במקום אחר לגמרי: ביחסים בין נשים, בשאלת האימהות, ובפצע ההיסטורי של העם הצ'ירוקי. זה ספר שקט, מצטבר ולא צועק את הכאב שלו, ולכן כשהוא פוגע, הוא עושה את זה עמוק.
ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי של מייקל שייבון הוא ספר מבריק על הנייר, וגם בכתיבה. יש בו כישרון, תנופה, עולם עשיר, קומיקס, יהדות, אמריקה ומלחמה. ובכל זאת, לפעמים ספר יכול להיות מצוין ובכל זאת לא להיפתח לקורא. זה בדיוק המקרה כאן: הערכתי את הכוח, את הסגנון ואת השאפתנות, אבל אחרי מאות עמודים פשוט לא הצלחתי להמשיך.
ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי/ מייקל שייבון Read Post »
מידלסקס של ג'פרי יוג'נידיס הוא רומן שאפתני מאוד, שמצליח להיות בעת ובעונה אחת גם סיפור על גוף, זהות ומגדר, וגם סיפור רחב יותר על הגירה, מעמד בינוני, אמריקה וההיסטוריה שזזה בתוך משפחה אחת. במיטבו זה ספר מרתק, חכם ובהיר להפליא. חבל רק שבישורת האחרונה הוא גולש לטלנובלה ומחליש חלק מן ההישג.
