על פרות ואנשים/ אנה פאולה מאיה
כשבית המטבחיים הופך למראה שמביטה חזרה באנושות. ספר קצר, נוקב, בלתי נשכח, שמכריח אותך להסתכל שוב על הקציצה בצלחת.
כשבית המטבחיים הופך למראה שמביטה חזרה באנושות. ספר קצר, נוקב, בלתי נשכח, שמכריח אותך להסתכל שוב על הקציצה בצלחת.
רומן על יופי שנובל, נאמנות שמתכלה, ועולם ישן שמאבד את זוהרו. וילה קאתר במבט חד על סוף התום.
מה מסתתר בבובת חרסינה תמימה? וקולדה של לוסיה פואנסו הוא ספר טורד מנוחה על רופא נאצי מזדקן, ילדה סקרנית ומשפחה שנשאבת לאימה שמסתתרת מאחורי נימוסי שולחן וכריזמה. מציאות ובדיה נשזרים לסיפור מצמרר על רוע, ניצול וזיכרון…
זהו וידוי נואש של אישה שכל חייה נשרפו באש תשוקתה לגבר. צוויג חושף במיומנות את הטרגדיה שבאהבה חד־צדדית עד כליה…
גבר מציל בחורה מטביעה בים. היא שחקנית בינונית עד לא מוצלחת שרוצה לזכות בהכרה, הוא בימאי נשוי ונמצא רחוק מהבית. היא מתקשרת אליו להודות לו והוא נגרר לרומן אהבהבים משעמם…
בין זיכרון למלחמה, בין אהבה לתלות גינצבורג בוחנת את המידות הקטנות שמרכיבות חיים שלמים. מסה אחת קורעת לב, אחרת מקוממת, כולן אנושיות עד כאב.
„דוקטור מריגולד” של דיקנס הוא נובלה קטנה על חסדים קטנים, ועל משפחה שנבנית בלי ביולוגיה ובלי נאומים.
סיפורה של חאדולה הוא לא עוד טרגדיה יוונית, אלא כתב אישום נגד גורל שאף פעם לא נותן סיכוי. זקנה שמרפאת בצמחים ורוצחת מתוך ייאוש, אישה שנמחצת בין עוני, משפחה וחטא קדום. זה סיפור על בחירה שלא הייתה בחירה ועל חיים שנטרפו לפני שהתחילו.
ספר קצר, מוזר, ואולי גם מתסכל בכוונה.
איטלו סבבו מספר על גבר מבוגר, עשיר ומבוסס, שמתאהב בילדה יפה וענייה, נאחז באשליה, מתייסר מוסרית ופיזית ולא ברור אם הוא מחפש אהבה, גאולה, או פשוט הצדקה לעצמו. יש כאן כתיבה מוקפדת, יש מחשבה, אבל קשה להבין למה כל זה נועד. ספר שמותיר שאלה פתוחה יותר מתשובה.
גבר שנשאר שבוי בהחלטה שקיבל לפני שלושים שנה חוזר לפירנצה כדי לפגוש את עברו פנים אל פנים. אבל במקום תשובות הוא מגלה אמת קטנה, כמעט מביכה, שממוטטת את כל המיתוס שבנה לעצמו. זה לא סיפור על אהבה אבודה, אלא על אשליה שנמשכה חיים שלמים.
יש ספרים שחושבים שאם הם ימרחו אותך בזוהמה, יצא מזה "ריאליזם חברתי". חשבונות פתוחים של מרטין קוהן הוא בדיוק מהסוג הזה, עד שהוא נזכר באמצע שיש גם דבר כזה מחשבה, לא רק הפרשות. החלק השני מציל משהו, אבל הריח נשאר.
יוזף רות כותב על עיירה קטנה במזרח אירופה, שבה העניים עשירים בחלומות, והשגעון הוא חלק מהנוף. תותים הוא רסיס עדין של זיכרון, געגוע ותחושת שייכות לעולם שנמוג.