בשנה האחרונה, אמזון פירסמו לפני החגים שני מקבצים של נובלות רומנטיות. המקבץ הראשון פורסם לפני חג הוולנטיין ונקרא – The Improbable Meet-Cute, קראתי את הנובלה הראשונה בסידרה ומאוד נהנתי ממנה …
הרוצח האחרון בפתח תקווה הוא פחות רומן מתח ויותר מראה סדוקה של עולם הספרות הישראלי. לימור נחמיאס שולחת את קוראיה לתוך בניין אחד, מלא בשאיפות כתיבה, אגו שביר והרבה מאוד אנשים שמדמיינים את עצמם דוסטויבסקי בזמן שהם מעתיקים תיאורי נוף מ"חטא ועונשו". זה ספר על סופרים שכותבים כדי שיאהבו אותם, על מתרגם שמוכן למכור את נשמתו בשביל קרדיט, ועל שכנים שמתחילים למות בתזמון מחשיד. התעלומה כמעט שולית; התענוג האמיתי הוא באכזריות המבריקה שבה נחמיאס פותחת את בטן המעשה הספרותי.
The Fixer של ברנרד מלמוד הוא רומן שלא נותן לקורא לברוח. זה סיפור על יהודי אחד, יעקב בוק, שנקלע ללב־לבה של עלילת דם בקייב הצארית, ומגלה איך מערכת שלמה יודעת להפוך אדם לשעיר לעזאזל בשם סדר ציבורי מדומיין. זה ספר על אנטישמיות ממוסדת, על זהות שאי אפשר לקלף גם כשמאוד רוצים, ועל אדם שעומד מול שקר מוחלט ומסרב להתכופף.
מלמוד כותב את רוסיה של תחילת המאה העשרים כמו מראה עקומה של ההווה. והקורא מבין מהר: זה לא רק סיפור היסטורי. זו אזהרה.
אהבה אחת, ילדות שבורה אחת, ועולם שלם שמנסה למחוץ אותם מבפנים. כאוס הוא לא עוד רומן חברים לאוהביםם. זהו סיפור על שני ילדים שנזרקו לחיים אכזריים מדי, ועל הדרך הארוכה שבה לומדים לא רק לאהוב, אלא גם לשרוד את עצמך.
שני מרצים עניים בתחפושת של שדונים, טנדר עם נקניקייה ענקית על הגג, וסופת שלגים שמתקשה להחליט אם היא קומדיה או טרגדיה. All by My Elf מבטיח רומנטיקה חורפית ומספק בעיקר מבוכה חביבה, החלטות מפוקפקות ומעט מדי מהקסם שהז'אנר חייב לספק. נובלה בינונית שמזכירה שלפעמים לא כל מה שמגיע במקבץ חג מולד הוא מתנה.
גופה שנעלמת בשלג, עדת מעורערת, ורוצח שמסתתר בנוף קפוא. הספר השני בסדרת ברי טאגרט מוכיח שלפעמים החורף לא מכסה כלום. הוא רק מגלה את מה שמצטבר מתחת.
כשחולמים על רומנטיקה חורפית ומתעוררים בתוך תסריט פורנו זול, מבינים שמשהו השתבש. Merry Ever After מבטיח מתיקות ומקבל גסות לא מחויבת מציאות. טסה ביילי זו לא.
אב שמחפש בת אבודה, רוצח אחד יותר מדי, וטוויסטים שקופצים כמו קפיצים משומנים. הבריחה הוא הרלן קובן בצורתו היעילה ביותר: מתח מהיר, משפחה מתפוררת, ומניפולציות גנטיות שלא מפותחות עד הסוף. ספר שאוכלים בישיבה אחת, ושוכחים רק למחרת.
סערת שלג, מחבת מושאלת, ושני אנשים שמדקלמים שוב את אותו ריקוד של אי־תקשורת. Cruel Winter with You היא אלי הייזלווד קלאסית: מתוקה, צפויה, ולחלוטין לא מפתיעה את מי שכבר מכיר את הטריקים שלה. נובלה חביבה, אבל לא יותר מזה.
סאגה הודית בת כמעט שמונה מאות עמודים שמבטיחה עומק היסטורי ומקבלת בעיקר עומס. The Covenant of Water מתפרש על פני דורות, דתות ומחלות, אבל נופל בין הפשטנות לריבוי־יתר. זה ספר שרוצה להיות נהר קודר וסוחף, ובפועל מרגיש יותר כמו הצפה ספרותית ללא מוצא.
שלוש פרופסוריות בדימוס, קצת אלכוהול, הרבה מרירות, ותוכנית נקמה שלא יודעת אם היא קומדיה או טרגדיה אקדמית. Cut and Thirst הוא סיפור קצר שמבטיח עקיצה אטוודית, אבל נפתח באי־סדר ומסתיים בחיוך עקום.
ג'יימס ג'וייס עוד לא השתגע לגמרי, אבל כבר מחמם מנועים. דיוקן האמן כאיש צעיר מציג את סטיבן דדלוס לפני שהפך למבוך תודעה בלתי מפוענח, ומשרטט את לידתו של אמן שמנסה לברוח מאירלנד, מהקתוליות ומהצל של עצמו. ספר שמחזיק רגעי יופי נדירים, לצד קטעים שמזכירים למה זרם תודעה הוא לא ספורט לכל אחד.
