אחחח אני מתמוגגת מעלילות ליידי הארדקאסל ופלורנס ארמסטרונג. האחת זקנה אנגליה חביבה וחדת מח, והשניה צעירה שובבה עם כישורים שלא היו מביישים אף לוחם נינג'ה חמקני. עלילת הספר…
אלן קאמינג חוקר את מותו המסתורי של סבו בדיוק כשאביו מודיע לו שאולי אינו בנו. מתוך שתי התעלומות נפתח ממואר כואב על ילדות תחת אלימות, סודות משפחתיים והעבר שאינו נעלם רק מפני שעזבנו את הבית.
אני אמביוולנטית לגבי הספרים של גרוסמן. את חלקם אני אוהבת, ביחוד את ספרי הנוער שכתב כמו לדוגמא "מישהו לרוץ איתו" או "מומיק" וחלקם ממש לא. הספר הזה היה בסדר…
מאוד הסתקרנתי מהפרק הראשון של הספר, חשבתי אולי היא יצירה ארס פואטית. אבל, אני לא חושבת שהבנתי עד הסוף את הספר שכתב אורין מוריס וחוסר הבנה גורר חוסר הנאה…
